יוליה שמאלוב-ברקוביץ'. יוזמת הצעת החוק [צילום: יח"צ]
|
מאבק המשמורת על הילדים נחשב בארץ לעקב האכילס של רבים מן הזוגות המתגרשים. לא חלילה בשל מאבק על רכוש, על מזונות, או על אגו פרוע, אלא דווקא בעטיה של מלחמה עיקשת על גופם ונפשם של פירות-בטנם.
על-פי ההסדר החקיקתי הנוהג בישראל, מסתיים הליך הגירושין שבין בני-זוג בהפרדת הילד מאחד מהוריו - בדרך כלל מאביו מולידו. בתי המשפט לענייני משפחה מסתמכים בכך על "חזקת הגיל הרך" ומותירים את הילד, לפחות עד מלאת לו שש, בחזקת אמו, כשהקו המנחה אותם הוא, מה שהם מכנים, "טובתו של הילד".
אף שהדברים נראים כך, לפחות על גבי הנייר, הרי שבפועל מתברר שגם ילדים בוגרים יותר נותרים אצל אמם במשמורת. היא זו שממשיכה לגדל אותם, בעוד שלאב מוקנית רק הזכות להסדרי-ראייה עימם.
המציאות בשטח מוכיחה, כי גם כשמבקש האב לגדל את ילדיו לאחר הגירושים - מדובר בקרב אבוד מראש. סיכוייו לקבל את הילד למשמורתו שואפים, במקרה כזה, לאפס.
עתה מבקשת הכנסת לשנות את המצב מן הקצה אל הקצה. בשינוי המצב הזה אמורים יהיו השופטים לקבוע, בכל מקרה לגופו, את גורלו ועתידו של הילד: אם לאימא או לאבא. זוהי תמצית הצעת החוק שיזמה הח"כ הנמרצת,
יוליה שמאלוב-ברקוביץ', הקוראת לבטל לחלוטין את יסוד החזקה האוטומטית ולעגן, בחקיקה, את ביטולה. על-פי מצב העניינים, תזכה, קרוב לוודאי, הצעתה לרוב בכנסת.
|
|
הצעת החוק החדשה מבקשת, אפוא, לתקן מעוות של שנים, הכרוך ב"חזקת הגיל הרך". זו, מסתבר, רק הצליחה ליצור אי-שוויון ברור בין שני המינים. הניסיון מוכיח שאבות לא מעטים זוכים פשוט ללגיטימציה של זניחת ילדיהם. זה קורה כשהם ממשיכים להזרים כסף לגרושותיהם, בעוד הם מתחילים, באין מפריע, את הפרק השני בחייהם. בד-בבד מסתמן, מנגד, שאבות המבקשים לממש את זכותם להורות - מגלים, בסופו של דבר, כי ילדיהם הפכו, בעצם, ללא פחות מקלף-מיקוח, שנועד לשפר את מעמדה של האם.
כשלנגד עיניה טובת הילד בלבד, מבקשת הצעת החוק לקבוע הורות שוויונית, כשלאם לא תהיה עוד עדיפות אוטומטית על זו של האב. מה שיחרוץ את גורלו ועתידו של הילד יהיו רק צרכיו ורצונותיו, נכונות ההורה האחד לשתף פעולה עם ההורה האחר, מידת המסירות של ההורה לילדו וזכותו של זה האחרון לקשרים עם משפחתו המורחבת.
אם, אומנם, תתקבל הצעת החוק של ח"כ שמאלוב-ברקוביץ', יהיה בה צעד חוקתי ניכר קדימה, שישתווה לנוהל הקיים זה מכבר במדינות נאורות על פני היקום. כותב שורות אלה מודע מקרוב לבתיהם של זוגות מתגרשים שמעבר לים, בהם הופקד גורל ילדיהם בידיו של האב בלבד, רק משום שהאם לא הצליחה להוכיח, במרוצת נישואיה, את דאגתה הכנה ומסירותה האמיתית לפירות-בטנה.
|
|
| תאריך: |
10/07/2011
|
|
|
עודכן: |
10/07/2011
|
|
|