עלייתה של מפלגת הצדק והפיתוח, מפלגתו של טייפ רג'פ ארדואן, הייתה הגורם העיקרי להתדרדרות היחסים בין טורקיה ובין ישראל. אחת התופעות הבלתי נעימות של התפתחות זו הייתה עזיבתו של ארדואן את הבמה בפורום הכלכלי הבינלאומי בדבוס שבשווייץ בנוכחותו של נשיא המדינה שמעון פרס לשם. המתיחות בין שתי המדינות הגיעה לשיאה לאחר סיכולו של משט המרמרה ב-31 במאי 2010 והריגתם של 9 אזרחים טורקיים. גם השפלת השגריר הטורקי אשר הושב על כסא נמוך במשרד החוץ, לא סייעה, בלשון המעטה, לשיפור ביחסים בין שתי המדינות, שחוו פריחה ושגשוג מאז תחילת שנות ה-90'. אלה מצאו את ביטויים לא רק בתחומי התיירות, המסחר וחילופי תרבות, אלא כללו גם שיתוף פעולה צבאי ועסקות נשק. אין זה סוד כי חילות האוויר של שתי המדינות קיימו תמרונים צבאיים משותפים וכן טיסות בשמי שתי המדינות. לפי מקורות זרים, מטוסי חיל האוויר, בדרכם להפציץ את מתקן הגרעין בדיר אל זור שבסוריה, טסו במרחב האווירי של טורקיה באחד הכיוונים.