|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
מחאת הרופאים המתמחים. עובדים בניגוד לחוקי שעות העבודה [צילום: פלאש 90]
|
|
|
סוף סוף המתמחים התעוררו
|
|
אומרים שמוטב מאוחר מאשר אף פעם וזו דוגמה נכונה נוספת לפתגם הידוע. 360 שעות עבודה בחודש זה היקף העבודה של המתמחים, היקף עבודה הנוגד את חוק שעות עבודה ומנוחה של מדינת ישראל ומי המעסיק? מדינת ישראל
|
|
אחרי כמעט עשרה חודשי משא-ומתן בין ההסתדרות הרפואית לבין האוצר ללא תוצאות יצאו השבוע כאלף מתמחים ממחלקות בתי החולים להפגנה מחוץ לכותלי בתי החולים. סוף סוף הבינו המתמחים שללא שיתופם במשא-ומתן יגרע חלקם ורצונותיהם יקופחו.
אומרים שמוטב מאוחר מאשר אף פעם וזו דוגמה נכונה נוספת לפתגם הידוע. 360 שעות עבודה בחודש זה היקף העבודה של המתמחים, היקף עבודה הנוגד את חוק שעות עבודה ומנוחה של מדינת ישראל ומי המעסיק? מדינת ישראל.
מי מאתנו רוצה שיטפל בו או באביו רופא שעומד על הרגליים כבר שלושים שעות ללא שינה? האם מישהו בדק מה היקף הטעויות ומה גודל הנזקים שנגרמים לחולים בגלל תשישות גופנית ונפשית של הרופאים המתמחים? האם בהסתדרות הרפואית חושבים רק על שכר הרופאים (שגם הוא חשוב) או גם על תנאי העבודה שלהם?
האנומליה הקיימת בין תנאי העבודה של המתמחים אל מול חשיבותם למערכת לא הגיונית, לא סבירה ואפילו מקוממת. כבר כתבתי פעם שהסיבה היחידה שאני מוצא להתנהלות המערכת הרפואית בכל הקשור למתמחים נגזרת מהזיכרונות שלי (ושל אחרים) מהטירונות וגם שם אמרו "שההיגיון נשאר מעבר לגדר". המתמחים עובדים יום ולילה רצוף כי ככה עבדו המדריכים שלהם שהם הרופאים הבכירים, מן נימוק שאינו נימוק וכולו בחזקת "אתה תסבול כי גם אני סבלתי".
במצב הקיים היום על המתמחים להקים ארגון עצמאי יציג ולדאוג לא רק לשעות העבודה שלהם, לא רק לשכרם אלא לביטול נהלים הקיימים שנים ומקפחים אותם בצורה שאינה סבירה, כמו אחריות בלעדית על תורנויות בסופי שבוע (בחלק מבתי החולים), שעות עבודה רבות יותר (בחלק אחר של בתי החולים) ועוד המצאות מקומיות מקוממות.
אולי עכשיו בעידן החברתי אחרי הקוטג', המזון לתינוקות והחיתולים יש סיכוי להצלחה.
|
| תאריך:
|
23/07/2011
|
|
|
עודכן:
|
23/07/2011
|
|
עפר דרורי
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
איש עצוב
|
24/07/11 14:12
|
|
|
|
2
|
|
יהושע קוצינסקי
|
24/07/11 19:39
|
|
ייתכן מאוד כי בתוך ימים ספורים, עוד לפני פגרת הקיץ של הכנסת, תגל סוף סוף הארץ ויעלזו הורים רבים; לאחר המתנה בת שנים, יכנס לתוקפו החוק החדש להסדרת הפיקוח על מעונות-יום וגנים פרטיים. עם זאת, בעיני רוחי אני כבר רואה את מאהל המחאה הראשון שיוקם ברחבת הבימה בתל אביב, בכיכר ספרא בירושלים או בצומת הכניסה לעיר יקנעם. חוששתני שהוא לא יהיה יחיד. נוסח הכרזות שיינשאו מעל יהיה, פחות או יותר: האמנם כל מעון - מטמון?! המחירים יאמירו, הורים לא יוכלו לעמוד בדרישות התשלום, ויבקשו להחזיר את הקוטג' - סליחה, את מחירי המעונות - למסגרת הפיקוח הממשלתי.
|
|
|
|
|
ביום חמישי האחרון (21.7.11) פרסם העיתון "ישראל היום" שני עמודים בולטים עם תוצאות סקר החשיפה של קוראי העיתונים. בסקר TGI דורג 'ישראל היום' במקום הראשון במדד החשיפה ועקף את ידיעות אחרונות היריב הגדול.
|
|
|
|
|
עלייתה של מפלגת הצדק והפיתוח, מפלגתו של טייפ רג'פ ארדואן, הייתה הגורם העיקרי להתדרדרות היחסים בין טורקיה ובין ישראל. אחת התופעות הבלתי נעימות של התפתחות זו הייתה עזיבתו של ארדואן את הבמה בפורום הכלכלי הבינלאומי בדבוס שבשווייץ בנוכחותו של נשיא המדינה שמעון פרס לשם. המתיחות בין שתי המדינות הגיעה לשיאה לאחר סיכולו של משט המרמרה ב-31 במאי 2010 והריגתם של 9 אזרחים טורקיים. גם השפלת השגריר הטורקי אשר הושב על כסא נמוך במשרד החוץ, לא סייעה, בלשון המעטה, לשיפור ביחסים בין שתי המדינות, שחוו פריחה ושגשוג מאז תחילת שנות ה-90'. אלה מצאו את ביטויים לא רק בתחומי התיירות, המסחר וחילופי תרבות, אלא כללו גם שיתוף פעולה צבאי ועסקות נשק. אין זה סוד כי חילות האוויר של שתי המדינות קיימו תמרונים צבאיים משותפים וכן טיסות בשמי שתי המדינות. לפי מקורות זרים, מטוסי חיל האוויר, בדרכם להפציץ את מתקן הגרעין בדיר אל זור שבסוריה, טסו במרחב האווירי של טורקיה באחד הכיוונים.
|
|
|
|
|
השבוע התקיימו הן בישראל והן בארגנטינה אירועים לציון 17 שנה לפיגוע בבניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס (AMIA), כאשר המחבל המתאבד הלבנוני איברהים מוחסן ברו פוצץ, בשליחותה של אירן, מטען של 400 ק"ג חומר נפץ שהוטמן במכונית תופת וגרם לרציחתם של 85 איש ולפציעתם של 330 אזרחים נוספים.
|
|
|
|
|
לפני חצי שנה, ב-25 בינואר, החלו אלפי מצרים לזרום לכיכר אלתחריר (השחרור) במרכז קהיר בדרישה לסלק את מובארק, שישב על כס הנשיאות כמעט 30 שנה, מאז אוקטובר 1981. דרישת ההמונים הייתה לאמיתו של דבר לסילוק השלטון המושחת והמאובן של קבוצת "הקצינים החופשיים" שהשתלטו על מצרים ביולי 1952, כלומר לפני 59 שנים, שמובארק היה האחרון שבהם. שלטון זה, שמעולם לא עמד לבחירות ראויות לשמן, התבסס על קבוצה גדולה של "חתולים שמנים" ששלטו באכזריות על כל שטחי החיים וניצלו כל חלקה טובה לטובתם הפרטית. העם נותר מוזנח ועני, וכ-40 מיליון מצרים חיים בשכונות לא מתוכננות, ללא תשתיות של מים וביוב, חשמל ותקשורת, חינוך ובריאות.
|
|
|
|
|
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
