בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בשעה שהעריץ הסורי טובח באכזריות בבני עמו, וכבר הרג יותר מ-2,300 אזרחים חפים מפשע, ממלאים פיהם מים הח"כים הערבים, 'שוחרי הצדק' המפורסמים
|
חנין זועבי וחבריה שותקים לנוכח הטבח האכזרי המתרחש בסוריה [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
מי מכיר, מי יודע. מישהו שמע או ראה באחרונה את תשעת הח"כים הערבים, גדולי שוחרי זכויות האדם, שנעלמו ונאלמו? תשעת הח"כים הערבים, שמקימים קול זעקה לנוכח כל שריטה קלה וחבלה זעירה בגופו של פלשתיני, כבר שותקים זה שבעה חודשים, אל מול הטבח האכזרי שמחולל העריץ הסורי בשאר אל-אסד בקרב בני עמו שמאסו בו ובחרו בחיי חופש ודמוקרטיה. ערבים הורגים ערבים בסיטונות – ונציגיהם הרשמיים של ערביי ישראל שותקים. ניתנה האמת להיאמר שגם ממשלת ישראל ממלאת פיה מים. אבל ממשלת ישראל, ככלות הכל, מעולם לא התיימרה להתערב בענייניה הפנימיים של סוריה, מה גם שמדינת ישראל הוקמה, ככל הידוע, להצלת העם היהודי ולאו-דווקא להצלת ערבים נרצחים מידי ערבים רוצחים. לשם כך הרי קיימות 21 מדינות ערביות, ויש גם נציגות ערבית פעילה בתוככי כנסת ישראל. אבל הם, הח"כים הערבים, דווקא כשצריך אותם, שותקים. אל מול רצח אכזרי של אלפי אחיהם, הם הפכו עצמם לשלושת הקופים: לא רואים, לא שומעים, לא מצייצים. החבורה העלובה הזו, שאחת מפעילותיו הצטרפה למסע הטרור של ה'מאווי מרמרה', ואחרים שיצאו להצטלם רק לפני 16 חודש בלבד בחברתו של שוחר החופש הנודע ואיש זכויות האדם המופלא מועמר קדאפי, שגם הוא טבח בבני עמו ללא רחם, לא מעזה למתוח ביקורת על הוד מעלתו בשאר אסד.
|
|
בשאר אסד [צילום: AP]
|
|
|
שתיקתם של תשעת מוכי הסנוורים מן הסיעות הערביות, מול רציחתם הברוטאלית של אחיהם הסונים, אינה אלא הודאה במשתמע בעובדה, שכל מה שמעניין אותם באמת, אינו אלא ניגוח מדינת ישראל, בארץ ובעולם, במאמציהם לפרק את הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. כשחייל ישראלי גוער במתפרע פלשתיני במעבר כלשהו ביו"ש, הם ימחו ויזעקו עד לב השמיים, בארץ ובעולם, כנגד "העריצות הישראלית". כששוטר ישראלי נוזף בפלשתינית פורקת עול, הם יחוללו רוב מהומה על לא מאומה במליאת הכנסת וּועדותיה. הם יאשימו את ישראל בכל מדווי העולם, ורק השבוע האשימו כמה מהם את ישראל באחריות למתקפת הטרור הרצחנית בדרום, שגבתה שמונה קרבנות ישראלים. מי אשם? ח"כ אגבריה הקומוניסט (חד"ש) טוען, שישראל כמובן: "ישראל הזמינה את הפיגוע". אבל כשעריץ ערבי חסר צלם אנוש, שוחט בדם קר, ממש כך, מדי יום עשרות אזרחים ערבים אומללים, שדוכאו במרוצת 41 שנות שלטון העריצות של האסדים והפכו לעבדיהם הנרצעים, נעלמו כל הערכים שבשמם זעקו כנגד היהודים הרשעים. אבל גם כשהם שותקים יש בקרב ערביי ישראל (חובה לומר – לא כולם כאלה) מי שמדבר, ומכלל דבריו אפשר אולי להבין מה באמת חושבים אלה ששותקים. הנה מה שכתב העיתונאי זוהיר אנדראוס, מכפר טמרא, מחובבי משטר הדמים הסורי, תחת הכותרת: "אסאד המשך לשאוג" (אסאד בערבית – אריה). הדברים יצאו ממקלדתו כשלטבח כבר מלאו ארבעה חודשים והיה ברור שאינו אפיזודה חולפת: "סוריה ניצבת היום בפני שתי ברירות קשות: או להיכנע לדרישות האמריקניות-ישראליות, או המשך שליטת אסאד במדינה האחרונה שעדיין דוגלת בפאן-ערביזם... האם אנחנו מעוניינים לחסל את המבצר האחרון של הלאומיות הערבית?... [אסאד איננו] הנשיא המצרי, שסולק בבושת פנים, ביצע את המטלות על הצד הטוב ביותר, הפך לציוני יותר מהרצל והיה למעשה עושה דברה האמין והנאמן של ארה"ב ובת בריתה האסטרטגית ישראל... סוריה אירחה ומארחת את המנהיגים הפלשתינים האופוזיציוניים... מבחינה לוגית, אסאד חייב, כן ממש חייב, להמשיך להוביל את המדינה ולשאוג: עד כאן, אין ויתורים חינם ואין דגל לבן", ועוד הבלים הזויים ומיני בלה-בלה מסוג זה. אז אולי זה מה שבאמת חושבים הח"כים הערבים על הוד מעלתו הקצב מדמשק? שאם לא כן, מן הסתם הם היו קמים ומשמיעים קולם ברמה, תרתי משמע.
|
|
הטבח בחמה. ציוץ אחד של מחאה לא נשמע
|
|
|
אפילו העובדה הנוראה, שמאז תחילת ההתקוממות העממית בסוריה בינואר השנה נרצחו בסוריה בירי של אש חיה ללא אבחנה, על-פי נתוני האו"ם, למעלה מ-2,300 ערבים שוחרי חופש, לא מזיזה להם, לח"כינו הערבים. שום ציוץ של מחאה לא נשמע מפיהם כנגד הטירוף הרצחני של הקצב העלאווי מדמשק, שמנסה בכוח הנשק זה שבעה חודשים לדכא את שאיפת העם הסורי לחופש מרודנות, תוך שפך דמו באמצעות טנקים ושיריוניות קרב, לוחמי קומנדו אכזריים, ספינות טילים ועוד. וזה לא מפני שמיתרי קולם של ח"כינו הערבים נשחקו. דווקא לא. הם יודעים לצרוח דווקא כשלא צריך. מי יכול היה להחמיץ את קולה הצפצפני של חברת הכנסת חנין זועבי, בת טיפוחיו של המרגל הנמלט עזמי בשארה, כנגד הרשעים היהודים שהטילו מצור – שלא היה ולא נברא - על בירת החמאס עזה. אבל כשמדובר ברצח שיטתי ואכזרי של אלפים מאחיה - בדמשק, בחמה, בטריפולי ובשאר ערי וכפרי סוריה, בידי שליט שטני שלא יירתע מחיסול עוד אלפים ורבבות מבני עמו (כל עוד לא יעצור אותו מישהו), היא שותקת. תענית דיבור גזרה על עצמה הצדקת מנצרת. וכך גם שאר 'הצדיקים' הסלקטיביים מן הסיעות הערביות, שצעקנותם אומנותם. אבל הפעם הם נאחזים בשתיקה הנואלת. וזאת חרף העובדה שדווקא לבני העם הסורי, יותר מאשר המצרים, יש סיבה טובה לזעוק ולהתקומם, ויש לח"כים המייצגים את ערביי ישראל סיבה טובה למחות. שהרי בשאר אסד, שקיבל את השלטון במתנה מאביו העריץ האכזר חאפז אסד, הוא נציג של המיעוט העלאווי בסוריה. זהו מיעוט שמשקלו היחסי באוכלוסיה אפסי, אפילו יותר קטן ממשקלם של ערביי ישראל באוכלוסיית המדינה. העלאווים מהווים רק 7% מכלל העם הסורי, אבל מחזיקים בכל המשרות הבכירות במשק, בממשל, בפוליטיקה ובכוחות הצבא והביטחון, והם, בהנהגת משפחת אסד לדורותיה, הפכו את הסונים הסורים, המהווים 80% מכלל האוכלוסיה, ואת שאר מגזרי האוכלוסיה - הדרוזים והכורדים - לחוטבי העצים ושואבי המים של בעלי הדם העלאווי הכחול. אל מול הגזענות האמיתית הזו, האפליה הבוטה של הרוב המכריע בידי מיעוט אלים, האלימות המטורפת שגובה כל יום עשרות קרבנות חפים מפשע נוספים, אין להם, לח"כים הערבים, מה לומר. במרוצת שבעת חודשי הטבח האחרונים הם לקו בשיתוק מוחלט, הצטרפו למנזר השתקנים.
|
|
תאריך:
|
24/08/2011
|
|
|
עודכן:
|
24/08/2011
|
|
מנחם רהט
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
קורןנאוה טבריה
|
24/08/11 12:46
|
|
2
|
|
נחום שחף
|
25/08/11 10:04
|
|
3
|
|
מיכאל10
|
25/08/11 17:50
|
|
4
|
|
אלישמע
|
25/08/11 18:01
|
|
מאז מלחמת ששת הימים וכיבושיה הגדולים, נמצאת מדינת ישראל במגמה אחידה של נסיגה מכיבושים אלה. שלושת המהלכים העיקריים היו הסכם בגין-סאדאת (קמפ-דייוויד), הסכם רבין-ערפאת (אוסלו), ותוכנית ההינתקות. אך בניגוד להסכם בגין-סאדאת, שרוב העם התאחד בתמיכה בו, הסכם רבין-ערפאת ותוכנית ההינתקות הרחיבו מחדש את הקרע בין מחנות הימין והשמאל במדינה, והחזירו את שנאת האחים לעוצמתה בימים שלפני הקמת המדינה. כנגד שני המהלכים נערכו הפגנות רבות-משתתפים, ולגבי שניהם נטען שלראשי הממשלה אין מנדט לביצועם. אולם בין השניים קיים הבדל מהותי, הגורם לכך שדרך ההחלטה על הסכם רבין-ערפאת לא חרגה מכללי הדמוקרטיה, בעוד שהדרך בה התקבלה ההחלטה על ההינתקות חרגה גם חרגה.
|
|
|
לא. אין מדובר כאן בשריפה של יער מוריק ועבות המשמש קן מקלט לחיי טבע ושמורה לבעלי כנף, זוחלים ויונקים, כמו גם למשפחות הבוחרות לנפוש בחיק הטבע.
|
|
|
מרגע שעלה האוהל הראשון בשדרות רוטשילד לכותרות, עלה גם החשש שבמידה ויהיה אירוע ביטחוני הוא ישטוף את גל המחאה החברתית, מוצדקת ככל שתהיה. החשש הזה עמד כמעט בכל רגע נתון באוויר האוהלים בימיה הראשונים של המחאה. אחר כך החלו דיונים פוליטיים עמוקים יותר שכללו את תקציב הביטחון השמן ובשוליים גם את הפקרת האזרחים במלחמת לבנון השנייה ואת יישובי הדרום מרגע שהחלו להיות מטרות לקאסמים וגראדים. בשולי מחאת האוהלים הצליחו להגדיר את המחאה הזו, הפקרת הפריפריה והפקרות יוקר המחייה, לאחת.
|
|
|
אחרי למעלה מ-30 שנה של הזנחה, החינוך הטכנולוגי מידרדר לשיאים חדשים של שפל. שיעור התלמידים הלומדים מקצועות טכנולוגיים בישראל ירד לכ-30% ואנו בפער משמעותי ביחס למדינות ה-OECD שם שיעור הלומדים בחינוך הטכנולוגי עומד בממוצע על 70%.
|
|
|
עדי טלמור, איש תקשורת ותיק, מוכר ובדרך כלל אהוב, חלה במחלה ממארת והחליט לטרוף נפשו בכפו, נסע לשוויץ ושם התאבד, לאחר שהשאיר הוראות ברורות כיצד יש לשרוף את גופתו וכיצד להספידו. האחרון הזכור לי, שדאג לפרטי פרטים כיצד יש להספידו, היה דן בן אמוץ שאף כתב הספד על עצמו, וגם ערך "חזרה כללית" של טקס ההשכבה. לא כאן להזכיר כיצד הוא זכור כיום בציבור ומדוע.
|
|
|
|