טעות מספר 1 של המוחים המוחים טועים קודם כל בכך שהם לא מוחים בעד אלא נגד. אני, כאזרח שלמד קצת היסטוריה, יודע שכל המהפכות שהצליחו החלו נגד אבל היו בעיקר בעד. בין אם זה בעד מנהיג כריזמטי (בדרך כלל) או בעד סילוק ממשל (מושחת) או ניצול כלכלי-קולוניאלי כזה שהביא את האמריקנים למסיבת התה וכולי. מחאות נגד ממשל קיים מחייבות להציג אלטרנטיבות כמו הצגת מנהיגים אחרים (אם מתוך ראשי המהפכה, קצינים, אנשי אקדמיה או תערובת סינרגטית-לכאורה). הסכנה היא מהפכה צבאית שבה הקצינים ממנים את עצמם למנהיגים (ע"ע מצרים) - דבר המביא דיקטטורה צבאית גרועה ומסוכנת מכל ממשל.
טוב, אז המחאה במוצ"ש (3.9.11) הצליחה להוציא לרחובות את הגדולה בהפגנות ישראל. אז מה? מה יהיה הלאה? ונניח שנתניהו יכיר באי-יכולתו לפתור את מצוקת הבורגנים המתקראים "מעמד הביניים" (ע"ע באבן שושן), יכנס את הממשלה ויודיע על התפטרותו, והנה אנו באים לבחירות חדשות.
אהה... בחירות חדשות? אלו מועמדים נפגוש בפלקטים בכל פינה? מה יהיה המבחר הניתן לבוחר? נכון, שוב אותם פרצופים, שוב אותם פוליטיקאים נהנתנים המקושרים לטייקונים (שאת רובם ייסד
אריאל שרון), שוב הון–שלטון, שוב שר האוצר יצטט "אין לי", שוב משרד האוצר יהיה סוחר נדל"ן שגזל מאתנו את אדמתנו ומוכר אותה לכל טייקון-נדל"ן, ושוב לא יהיו דירות נגישות למעמד הביניים. ושוב משרד האוצר ימשיך לעשוק את העשירון והמאיון התחתונים, שוב יקצץ מהקצבאות, שוב יגזול כמחצית מקצבת הזיקנה של ניצולי השואה, שוב יבזבז את כספי הפיצויים מגרמניה שניתנו לו למשמרת וחלוקה צודקת ומספיקה למחיה (עושק המותר לו לפי חוק משנת 1968 ולא עודכן מאז), וישכן את משרדי "הרשות לזכויות ניצולי השואה" - שתי קומות (!) - במגדל משרדים מפואר על חשבון ניצולי השואה וימשיך להתעמר בהם בהליכים ביורוקרטיים המקשים על הקשישים האלה. שוב שר הביטחון (אשר יהיה) ידרוש הגדלת תקציב משרדו, שוב ראש הממשלה יהיה תלוי בחברי הקואליציה הסחטנים. בקיצור - מה שהיה הוא שיהיה.
אז מה צריך לעשות בעצם? להפיל את הממשלה הזאת ולהקים ממשלה זמנית לתקופה קצובה מראש המלווה בסנקציות חמורות, שתפקידה יהיה שינוי שיטת הממשל ושינוי שיטת הבחירות. השולחן כיום כל-כך מבולגן, שאין אפשרות לעשות בו סדר. כל מנהל יודע שבמקרים כאלה גורפים את כל הבלגן שעל השולחן לתוך סל האשפה, משאירים שולחן נקי (Tabula Rasa) ומתחילים מחדש. כן, עלינו להתחיל הכל מחדש.
טעות מספר 2 בימים האחרונים אנו עדים לקריאה למוחים להצטרף למפלגות הגדולות "להשפיע מבפנים". זאת הסיסמה הריקה מתוכן שכמותה שמענו אינספור פעמים ממועמדים וממתחננים להיבחר לכנסת, שבסיכומו של דבר לא שינו דבר (פרט לשני שרים מהליכוד דווקא). הצטרפות למפלגה רק תחזק את המשך השלטון על-ידי הליכוד/קדימה (שהן אחת) והעבודה, שבה רובם בורגנים למעט שלי יחימוביץ' שיש לה אג'נדה חברתית מובהקת, אבל לא יהיה בכוחה להשפיע השפעה מכרעת כלשהי. הכנסת תרסן אותה, וכנ"ל יריביה מתוך מפלגתה.
הפרסומות הללו נועדו להחליש את המחאה הצודקת כל-כך. מה גם שהכספים נתרמו על-ידי מדינות התומכות בפלשתינים ולא כל-כך בישראל. ולכן אין להצטרף לשום מפלגה. וכך נשמוט את השטיח מתחת לרגלי הממשלה המושחתת הבאה שחבריה ירקדו לצלילי תזמורת הליצנים כבסרט 8 1/2 של פליני סביב הטייקונים.
טעות מספר 3 המוחים מודים שהם משכבת הביניים, כלומר בורגנים (ראה ערך בסוף הרשימה). אז מה הפלא שלא ראינו מוחים משכבות המצוקה? הקשישים, ניצולי השואה (שגם הם קשישים), המוגבלים המדדים בקושי בהליכונים מ"
יד שרה", המתגלגלים בכיסאות גלגלים או נעזרים בפיליפינית לצורך זה, שחלק משכרם בא מהמוחים הבורגנים, וכאלה שידם אינה משגת לשלם עבור הנסיעה, שלא כמו המוחים שעיקר דאגתם להגעתם להפגנה הייתה מקום חניה קרוב. הנזקקים לא באו. קולם לא נשמע. כי הם לא משכבת הביניים הבורגנית. לא שמעתי ולא קראתי שגם שכבת המצוקה רוצה למחות אבל אין לה כסף עבור מגפונים. האם זה הצדק החברתי שהמוחים דורשים?
האם שכבות המצוקה אינן חלק מהעם? אז באיזו זכות המוחים צועקים "העם דורש צדק חברתי"? האם המוחים עומדים לפני פיטורים בעיירה שבפריפריה ודורשים "לחם עבודה"? האם שכבת המצוקה אינה חלק מהעם? האם המוחים מייצגים גם אותם? או שמא בעיניהם העם זה רק זה שכבת הביניים? סיסמה ריקה מתוכן ומכיסוי מוסרי.
- בורגני זעיר לפי אבן שושן: בן המעמד הבינוני; כינוי גנאי לקונפורמיסטים, בעלי אמצעי מחיה, רכושנים וגו'.
הזעיר בורגנים נחשבים מאז ומתמיד כאויב מספר אחד לסוציאליזם וצדק וחברתי, שכל עניינם הוא רכוש (דירה), עוד חדר או דירה גדולה יותר או קרובה למקום העבודה, כי לבורגנים יש עבודה, הם לא דורשים "לחם עבודה". זו מחאה שונה בתכלית נגד יוקר המזון ואת זה לא שמענו בנאומים חוצבי הלהבות מפי הצעירים האידיאליסטים והאינטליגנטים להפליא. אבל מכאן ועד לצדק חברתי המרחק רב.
הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...
