השקר של בעלי ההון

היום הייתה לי הארה. בכל פעם שמאיימים על טייקון יצרן מוצרי צריכה מאן דהוא על חרם, הוא מאיים שיבצע בחברתו פיטורים המוניים. בעלי חברות הדלק עשו כך כשהתבקשו לקצץ ברווחיהם ולהוריד את מרווח השיווק. זה נכון שנמאס מתעלולי שר האוצר יובל המבולבל הדוקטור לפילוסופיה ונעריו המתלהבים שחושבים שקופת המדינה היא של האימא שלהם, אבל, ויש אבל גדול:

כשהתחילה מחאת הקוטג' נגד תנובה ושטראוס הם סירבו לקצץ מעט מרווחיהם וחשבו שהמחאה תחלוף כי הם התרגלו שהציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם כדברי השיר. כשגבינות הקוטג' העלו עובש במדפים וסחורה במיליוני שקלים נזרקה לפח, הבינו שהעניין רציני ורק אחר-כך התחילו להתייחס ברצינות למוחים.

השקר הגדול הוא איום בפיטורי עובדים בכל פעם שהטייקונים מתבקשים לצמצם מעט מרווחיהם, ישר הם מפעילים נגד העובדים בחברות שלהם את להט חרב הפיטורים מעל ראשיהם. אני לא כלכלן גדול, אבל יש לי שאלה לטייקונים: הרי אם תממשו את איומיכם ותפטרו עובדים בסיטונאות, מי יתפעל לכם את החברה וימשיך לגרוף מיליוני שקלים לכיסיכם המתפקעים לעייפה מדי חודש? בלעדי אותם עובדים שאתם מנצלים ומשלמים להם שכר-רעב, אין לכם זכות קיום בכלל. אז תפסיקו לזרות חול בעיני הציבור שכבר לא אוכל את הלוקשים שלכם.

אתם חייבים להוריד מהרווחים שלכם, ואני מבטיח לכם ששום אסון לא יקרה לכם. אולי אפילו תגדילו את המכירות שלכם כי...מי לא רוצה לקנות בזול? אתם תגדילו מכירות על-ידי הורדת מחירים. אני לא רואה שום סיבה בעולם שמחירי מוצרים ישראלים עולים באירופה ובארצות הברית מאות אחוזים פחות מהארץ, ולא יעזרו לכם מכבסת המילים וגם לא הספינים התקשורתיים שאתם עושים.

ולאנשי המחאה אני אומר: המשיכו במלאכתכם בלי לערב פוליטיקה.