פוזיציה ריכוזית

שני בעלי עיתונים ניצבים משני צידי המתרס של המלצות ועדת הריכוזיות. הבולט שבהם הוא כמובן נוחי דנקנר, בעל השליטה הטרי במעריב. וזה אומר, שבאופן אוטומטי - נוני מוזס יהיה בצד השני. זו התיאוריה. הסיקור (יום ג', 20.9.11) של המלצות ועדת שני במעריב ובכלכליסט (השייך לידיעות אחרונות) מאושש את התיאוריה.

מעריב נכשל במבחן האובייקטיביות הרציני הראשון שלו תחת דנקנר. ארבעה מאמרי פרשנות הוא מפרסם בתגובה להמלצות: של עורכו הכלכלי, יהודה שרוני; של הכתב הבכיר הדר חורש; של נגיד בנק ישראל לשעבר, ד"ר דוד קליין; ושל עו"ד גדעון פישר. כל הארבעה יוצאים נגד המסקנות: אם משום שהן ניסוי מסוכן, אם משום שהן התערבות חסרת תקדים בכלכלה החופשית, אם משום שהן לא יביאו מזור לחולאי המשק.

ברמה העקרונית, אני נוטה להסכים עם כותבים אלו. כבר עמדתי כאן על כך שההמלצות אינן ישימות ועלולות לגרום יותר נזק מאשר תועלת. אך כאשר כל הפרשנים בעיתון השייך למי שעומד בראש התאגיד הגדול ביותר בישראל מתיישרים לפי אותו קו - זה אומר דרשני. אפילו אם נניח שמעריב פנה לכותבים ואמר להם לכתוב כהבנתם, כלומר: לא בחר מראש את מי שיספק את הסחורה הנוחה לדנקנר, הוא היה חייב ליזום לפחות עוד מאמר אחד שיציג דעה שונה, ולו רק לצורך מראית העין.

כלכליסט נוקט בכיוון ההפוך. העורכת גלית חמי וסגן העורך גולן פרידנפלד סבורים שהוועדה לא הלכה מספיק רחוק ושהיא רק יוצרת שינוי מבני ולא את המהפכה הדרושה. גם זהו כמובן קו לגיטימי, וייאמר לזכותו של כלכליסט שהוא דבק בגישה הפרו-חברתית מזה זמן רב. אך גם כאן, מראית העין גורמת לאי-נוחות. האם לא נמצא אף אדם אחד, בתוך המערכת או מחוצה לה, שיצביע על הצדדים הבעייתיים של ההמלצות - לא בכך שלא הלכו מספיק רחוק, אלא בכך שהלכו רחוק מדי? ושוב: אני בטוח שחמי ופרידנפלד, שני עיתונאים טובים ומנוסים, הביעו את דעתם המקצועית הכנה. אבל היה ראוי להביא לפחות עוד מאמר אחד שיגיד ההיפך.

זכותו של אמצעי תקשורת לקבוע קו ולנסות להשפיע. אך את זה צריך לעשות במאמרי מערכת, ולא בחד-צדדיות של פרשנויות, ובוודאי לא בצורת הסיקור החדשותי-עובדתי. יתרה מזאת: כאשר יש לעיתון או לבעליו אינטרסים נוספים - ומותר שיהיו להם - חובה להבליט זאת, כך שהציבור יידע מאיזה פוזיציה הדברים באים. מעריב מציין, במוצנע אמנם, שאי.די.בי הצפויה להיפגע מן ההמלצות היא חברת-האם שלו; כלכליסט לא אומר מילה על כך שלבעליו-שלו יש אינטרס שבעלי מעריב ייפגע. וכך, אפילו דיון כלכלי רב-חשיבות ורב-פנים נופל קורבן לפוזיציות.

עוד הערה

מישהו ראה ב-TheMarker מאמר נגד ההמלצות? העיתון קידש לפני שנים מלחמת חורמה חד-צדדית נגד הטייקונים, ואני לפחות לא הצלחתי למצוא שום מאמר שיעמוד על הבעייתיות שבהמלצות ועדת שני. טוב, זה עיתון לאנשים חושבים. צריך גם להשאיר לקוראים משהו לחשוב עליו בעצמם.