דווקא ביום כיפור?

קרוב לוודאי שרשימה זו תכעיס כמה אנשים, במיוחד חילונים כמוני שאינם שומרי מצוות בכלל. בכל זאת, "אני רק שאלה", כפי שנהגו ונוהגים אלה שאינם רוצים לעמוד בתור ויש להם משהו נורא חשוב לשאול את הפקיד/הרופא וכיו"ב.

אז גם אני רוצה לשאול משהו ואני אפילו לא מחכה לתשובה. וזאת השאלה:

במוצאי יום הכיפורים, במסגרת השיטוט ברשת וחיפוש אחרי "אייטמים" בעלי עניין מבחינתי, ראיתי כי יש גולשים לא מעטים שבחרו להעלות בעיצומו של יום הכיפורים רשומות/פוסטים לאתרים/בלוגים שלהם. חלקם היו בעלי קשר ליום הכיפורים וחלקם בכלל לא. בין הרשימות היו גם כמה מעניינות, מבחינתי.

בכל זאת התעוררה אצלי שאלה: מה כל-כך דחוף, מה כל-כך בוער להעלות דווקא ביום הכיפורים רשומה לרשת? אי-אפשר להתאפק עד למוצאי הצום? נכון, אני יודע כי צריך להניח לכל אחד לנהוג לפי הבנתו. אין שום הגבלה בנושא, בוודאי שלא בחוק (רק זה חסר לנו), אבל בכל זאת.

תגידו, כל אחד חופשי לנהוג בביתו כראות עיניו. נכון. תצום או לא תצום - עניינך בלבד. תלך או לא תלך לבית הכנסת - עניינך בלבד. תראה סרטי די.וי.די בבית או לא - עניינך בלבד. תכתוב או לא תכתוב ביום הכיפורים – עניינך בלבד. מקובל ונכון. אסור להרשות שמישהו ינסה אפילו לשנות מהמצב הזה.

אבל בכל זאת יש הבדל בין כתיבה והכנה של רשומה בבית, לבין העלאתה לרשת ביום הכיפורים. הפעולה האחרונה היא מעשה שבפרהסיה. הרשת פתוחה לכל ויש שוני רב בין מה שאדם עושה ב-ד' אמותיו לבין מעשיו בפומבי. באמת, אין עניין להתערב אם אדם אוכל בביתו ביום הכיפורים או צם. אבל שונה המצב אם יבחר "לפתוח שולחן" דווקא במרפסת ביתו הנשקפת לרחוב (אפשר להביא עוד דוגמאות) - כאן יש מקום להעיר. לגנות, לא יותר.

ברוב המקומות בארץ לא תראה תנועה סואנת של רכב פרטי ביום הכיפורים, אף שאין איסור על כך. אנשים דתיים בוודאי שאינם נוהגים ביום זה, אבל גם רוב החילונים נוהגים כך. אין תנועה סואנת ברחוב (למעט הילדים רוכבי האופניים – סיפור בפני עצמו). בכלל, הפעילות בפומבי, למעט בתי הכנסת, נמוכה מאוד (כן ידוע, יש מעט אנשים ההולכים גם ביום זה לרחוץ בים בתל אביב...).

אפשר לתת הסברים רבים לשקט הזה, המשתרר ביום הכיפורים בישראל. זה לא רק החיוב לסגור עסקים ומקומות עבודה, לא רק השבתת אמצעי התקשורת. השקט מאפיין את התנהגות האנשים, כמעט כולם. אולי העובדה שיום הכיפורים משמש גם כיום זיכרון למלחמת יום הכיפורים, חלליה ונפגעיה תורמת. אולי תחושה פנימית של האנשים. אולי סובלנות כלפי מי שחשוב לו קיום הלכות ומנהגי היום.

אז מה כל-כך דחוף להעלות בפרהסיה לרשת רשומות דווקא ביום הכיפורים. תגידו, מי שלא רוצה שלא יקרא. נכון. אבל האם אין בכך פגיעה או חוסר התחשבות בגולשים שחלקם רואים לפתע שהשכן ברשת "אוכל" ביום הכיפורים במרפסת הווירטואלית שלו? סוג של התרסת דווקא? מה תעשה לו? כלום. תרים גבה כמוני? כן.