גלעד שליט חזר הביתה, ועם ישראל, שנמצא באופוריה כבר מספר ימים, חוגג את שחרורו של החייל החטוף שהוחזק בשבי החמאס למעלה מחמש שנים. חמש שנים נאבקו אזרחים רבים כדי להחזיר את החייל החטוף הביתה, והשבוע המאבק הזה הגיע לקצו בניצחון גדול של משפחת שליט.
גם אם לא כולם מסכימים לתנאי עסקת החלפת השבויים, חשוב לומר שהמאבק והנחישות של משפחת שליט ושל הפעילים שעזרו להם לשחרר את בנם ראויים לשבח, והציבור צריך ללמוד מנחישות זאת וליישם אותה בתחומים אחרים שמשפיעים על החיים שלנו. פרשת שליט שהגיעה לסיומה גרמה לשמחה גדולה, אבל לאחר ימים משמחים אלה נצטרך להסתכל במראה ולהתמודד עם הבעיות הדחופות שעומדות לפנינו כחברה, ומאיימות על קיומנו כאומה.
המחאה החברתית שפרצה הקיץ בישראל היא אחד מתמרורי האזהרה הברורים ביותר, להתפוררות הערכית של החברה הישראלית, שנובעת מחוסר צדק כלכלי פנימי. הדיכוי של צעירים, הפגיעה הקשה במעמד הביניים, ההתעללות בחלשים ובניצולי השואה, והפגיעה הקשה במרחבים הציבוריים מובילים לשברים קשים בסולידריות של העם הזה, וביכולת שלו להתמודד עם האיומים שמרחפים מעל ראשו.
פערים חברתיים עצומים בין עשירים לעניים, והפירוד הסקטוריאלי סוציו-אקונומי שהולך ומעמיק, מאיימים על היכולת שלנו לשמור על חברה סולידרית, שבה האזרחים מוכנים להקריב את חייהם למען טובת הכלל. הניקור וחוסר הצדק שנוצרו בחברה הישראלית בגלל הפערים החברתיים שהלכו וגדלו, מאיימים היום יותר מכל גורם אחר על קיומה של החברה הישראלית.
מדינה בבידוד עולמי מצבה של ישראל בזירה הביטחונית גם הוא לא יהיה טוב יותר אחרי שובו של גלעד שליט, וכדאי לזכור גם בעת שמחה שהמדינה נמצאת היום במציאות מדינית קשה. ישראל נמצאת בבידוד עולמי, בגלל שהממשלה לא הצליחה לחדש את תהליך השלום עם הרשות הפלשתינית. היחסים עם טורקיה הולכים ומידרדרים, השלום עם מצרים וירדן נמצא בסכנה מתמדת, והאויבים שלנו הולכים ומתחזקים.
מעבר לכך ניתן לראות שהעולם כולו - כולל הידידות הטובות ביותר שלנו - מאבד את הסובלנות שלו כלפי המדיניות של ממשלת ישראל, והלחץ על ישראל הולך וגובר. אפילו ארה"ב, הידידה הטובה ביותר של ישראל, שאומנם התחייבה להטיל וטו על הקמתה של מדינה פלשתינית, אבל הווטו היה מאולץ והוטל בגלל לחץ על הממשל, ולא בגלל אמונה בדרך שבה צועדת ישראל.
מעבר ללחץ הבינלאומי הזה, חשוב יותר לזכור שישראל בסכנה גם בגלל המציאות שמתעצבת לה בשטח, ומאיימת על קיומה של המדינה היהודית. האיום הדמוגרפי על ישראל הולך וגדל, והקיפאון בתהליך המדיני עלול להוביל לרוב ערבי במדינה, ולכן לחיסולה של המדינה היהודית שבה אנחנו חיים.
המפעל הציוני בסכנה החזרה של שליט, שהיא חשובה ומשמחת, לא פותרת אף אחת מהבעיות הללו שאיתן אנו צריכים להתמודד, ואף יוצרת שורה של בעיות חדשות. עסקת שליט עצמה, בין אם אנחנו מסכימים שהייתה צריכה להתקיים או לא, החלישה בצורה מהותית את הרשות הפלשתינית, וחיזקה מאוד את החמאס וגם גרמה לחיזוק המוטיבציה להפעיל כוח נגד ישראל. העסקה תעודד בעתיד חטיפות נוספות של חיילים, ועלולה להוביל להתחלה של גל פיגועים נגד ישראל.
גלעד שליט בבית וזה בהחלט מרנין, אבל אנחנו צריכים לזכור שאין לנו באמת על מה לחגוג, כי אנחנו נמצאים באחד הרגעים הקשים בהיסטוריה של מדינת ישראל. אם לא נצליח לייצר סולידריות חברתית גדולה יותר, ולא נפעל במקביל בנחישות כדי לקדם שלום עם שכנינו, המפעל הציוני כולו יהיה בסכנה.
כדי להימנע מכך, האזרחים במדינה חייבים לגלות נחישות, כמו משפחת שליט שנאבקה על החזרת בנה, ולהיאבק על בניית חברה טובה וערכית יותר שגם תשאף לשלום עם שכנינו וגם תייצר שלום בתוכנו.
