אלף טורקים תמורת ישראלי אחד

לפי הערכת אנשי מקצוע בישראל צפויה בתקופה הקרובה רעידת אדמה בעוצמה גבוהה. לצערנו, למרות התקדמות המדע עדיין לא ניתן לחזות מתי בדיוק היא תתרחש - יכול להיות בעוד שעה, בעוד יום, מספר חודשים או שנים. ישראל נמצאת באזור השבר הסורי-אפריקני וקיימות עדויות היסטוריות רבות על רעידות אדמה הרסניות וקטלניות שגרמו לאסונות בהיקף של עשרות אלפי הרוגים. חשוב לדעת כי הפגיעות ברעידות אדמה הן לא מהרעידה עצמה אלא מקריסת הבניינים ונפילת החפצים וכמובן מההשלכות של הרעידה כגון שריפות, דליפות גז וקרינה, הצפות ועוד.

מאז שנת 2005, כשתוכנית מתאר ארצית 38 לחיזוק מבנים נגד רעידות אדמה קיבלה תוקף ועד היום, חוזקו בפועל פחות ממאה מבנים, ולמרות זאת אף אחד לא יוצא להפגין ברחובות או מקים מאהלים לשינוי המצב; לא דיירי הבניינים הרעועים, לא המורים שמבני החינוך בהם הם מלמדים בסכנת קריסה, לא המתמחים והרופאים בבתי חולים ובמרפאות רבות לא ממוגנות, לא ראשי הרשויות שאחראים לביטחון תושביהם וכמובן שלא שרי הממשלה והעומד בראשה. השיח הציבורי תחת התמונות של הקבורים והנאנקים תחת הריסות המבנים בטורקיה מתמקד בנושא נכונות ארדואן לקבל את הסיוע שלנו ולא מדוע אנו לא מסייעים לעצמנו!

בפועל, ראשי רשויות רבים לא ממש ממהרים לקדם את הנושא. תהליכים נתקעים משיקולים ביורוקרטיים. לא מחייבים בצווי הריסה בניינים ישנים מסוכנים חסרי ממ"דים, לא מתגברים את אגפי ההנדסה ולא מתירים הגדלת זכויות הבנייה במאות אחוזים תוך היערכות מתאימה עם פתרונות תחבורתיים ושדרוג התשתיות המוניציפליות.

גם דיירי בניינים רבים אינם מתמקדים בהיבט הבטיחותי ועדיין מחפשים את הרווח הנדל"ני האישי וכמה מ"ר נוסף יוכלו לסחוט מהקבלן שישביח להם את הנכס.

ברעידת אדמה שהתרחשה בטורקיה בשנת 1999 בעוצמה של 7.8 בסולם ריכטר נפגעו כ-40 אלף איש. לעומת זאת, ברעידת אדמה שהתרחשה בוושינגטון ב-2001 בעוצמה של 6.8 בסולם ריכטר לא נהרג איש! כלומר, ניתן להקטין את גודל הנזק בהיערכות נכונה. במדינת ישראל כמיליון יחידות דיור בבניינים שאינם עומדים בתנאי התקן. בניינים ישנים במרכז ובפריפריה סדוקים ונשענים על יסודות ועמודי תמיכה גפרוריים שיקרסו ברעש אדמה. על ראש הממשלה להעלות את הנושא לראש סולם העדיפויות, להנהיג תוכנית חירום לטיפול מיידי ולפעול להצלת חיים.