גלעד שליט חזר, אבל בירור חייב להיעשות

גלעד שליט חזר בשלום הביתה וכולנו נרגשים ושמחים. עתה העת לבצע בירור יסודי בכל הקשור לחטיפה ולענות לשאלות פשוטות שמטרתן מניעת הישנות מקרה כזה בעתיד.

כפי שפורסם, השב"כ ואולי גורמים נוספים, העבירו לצבא מידע על מעשה חטיפה מתוכנן בגזרה שבה אירעה החטיפה ובמתווה דומה למה שקרה בפועל. מה ראוי להיעשות במקרה של התראה או מידע כזה והאם הוא נעשה.

מרגע החטיפה לא היה גורם אחד שלקח אחריות על הטיפול בה בעדיפות ראשונה, ובדרך כלשהי עבר זמן עד שהוגדרה העדיפות בין השב"כ לצה"ל, דבר שמנע מישראל מידע קריטי שניתן להשגה רק בסמוך לאירוע. באחריות מי להפעיל את כל גורמי המידע במדינה למשימה כזו ומי האחראי על ההפעלה.

מפרסומים שונים עולה כי צוות הטנק שהותקף ישן בעת תחילת האירוע. מי אחראי בעבר, בהווה וגם בעתיד שחיילים המבצעים מארבים ותצפיות בפעילות בט"ש ינוחו כראוי לפני לילה של פעילות. מן המפורסמות היא שבמארבים רבים הערנות של הלוחמים אינה רבה, בעיקר בשל חוסר בשעות שינה. האם מישהו למד את הלקח בנושא זה?

לאחרונה נמסר כי ההחלטה על ביצוע עסקת השבויים נסמכה בעיקר על כך שהצבא הצהיר שלא קיימת אופציה צבאית. לדעתי ההחלטה נכונה בהיעדר אופציה כזו, אבל מאידך-גיסא יש לשאול כיצד הגענו למצב בו חייל צה"ל מוחזק במסתור למעלה מחמש שנים במרחק של קילומטרים ספורים מגבול המדינה בשטח רצועת עזה ואין כל מידע לגבי מקום הימצאו. מצב זה מחייב חקירה רצינית ולדעתי ראוי שתיעשה על-ידי גורם או ועדה מחוץ לצבא, היות שמעורבים בה גם גופים נוספים.

משהגענו למצב בו אין אופציה צבאית ואין מידע על מקום החייל השבוי, מדוע לא הפעילה ישראל אמצעי לחץ אחרים על החמאס כמו סיכולים ממוקדים של בכירים, חטיפה נגדית של בכירים, הכבדה בתנאי אסירי החמאס בישראל, כמו מניעת ביקורי משפחות, ביקורי צלב אדום, ביטול הקלות שונות והחזרתם רק על בסיס הדדיות עם תנאי השבי של החייל שלנו. מדוע פעולות אלו לא נעשו כלל?

בהיעדר בירור יסודי והפקת לקחים, אל נופתע אם חלילה נמצא עצמנו בסיטואציה דומה הנובעת מאותם כשלים.