רעמסס, דלילה, עשתורת וארם

אופנה חדשה פשתה בארץ בקרב הורים לילדים: הם מעניקים לבניהם ולבנותיהם שמות פרטיים שלא מתוצרת הארץ, ולאו-דווקא כדי שישאו את שמם של סבא או סבתא שלהם. לשמות האלות היווניות, תאה וניקה, יש באחרונה עדנה רבה ברחבי הארץ. אחרת קשה להסביר מדוע הם הפכו לפופולריים כל כך בקרב אבות ואימהות, שבעצמם הם ילידי הארץ. ככל הידוע מצויות כיום מאות בנות ישראליות הנושאות את השמות האלה, ולפחות במשפחה אחת יש אפילו שתי אחיות, שכל אחת מהן נושאת את שמה של אלה יוונית.

בעוד שהשם הפופולרי לשעבר, שמשון, כבר חלף, פחות או יותר, מן העולם - יש עכשיו עדנה לשם דלילה, פלשתית במוצאה - מי שהייתה אשתו השלישית של הגיבור התנ"כי. שם לא-נפוץ נוסף של בנות, ילידות הארץ, הוא: עתליה. על שם בתו של המלך אחאב, שרעתה בשדות זרים ושבנתה בירושלים...בית-בעל. ממש כמו איזבל, בשעתה, עשתה גם היא כל שלאל-ידה כדי להבטיח את שלטונה, הגם שלא הייתה בכלל פופולרית ולא כל שכן לא נערצת.

בנים כבנות

עשתורת, שהייתה אלת היופי, המלחמה והפריון של צידון הפיניקית, זוכה היום ל"צאצאים" ילידי הארץ, הנושאים את שמה בגאון. מסתבר שגם חלקם של הבנים הצברים אינו מקופח והוא שופר בשמות-לועז. א-פרופו צידון: לפחות כמה עשרות מהם נושאים את השם הפרטי הזה. ולא להאמין, אבל רעמסס - כינויו של פרעה המצרי ושמה של אחת מערי המסכנות במצרים העתיקה - נישא כיום בקרב ילדי משפחות אחדות ברחבי הארץ. פרט פיקנטי: ככל הידוע, אף אחד מהם איננו ממוצא מצרי.

שפר גם חלקו של השם ארם, הנחשב לאבי העם הארמי. כל זה אינו מפריע למשפחות ילידות הארץ להעניק לבניהן את השם המוזכר. שבא הייתה ממלכה המוזכרת בתנ"ך ובקוראן. מיקומה המדויק נע בין ערב לקרן-אפריקה. מה לה ולשמות פרטיים בישראל? עובדה: יש בארץ למעלה ממאה ילדים ישראלים הנושאים את השם הזה בגאווה רבה.