פעיל ליכוד חשוב אמר לי השבוע כי לא נראה לו שהפייגלינים לא רציונליים לשיטתו; "נראה לך שבאמת אינם מבינים שאם ישתלטו על הליכוד הליכוד יקרוס?"
שאלה זו אינה פשוטה במיוחד, לא עבור אלו בליכוד הנאמנים לא"י.
שאלתי אותו את השאלות הבאות:
"האם האידיאולוגיה של הפייגלינים היא זו של הליכוד?" לא.
"האם ההתפקדות שלהם לגיטימית?" לא.
"האם אין מדובר בהשתלטות עויינת של קבוצת אנשים על מפלגה אחרת?" כן.
"האם למרות שמתנגדי ההינתקות ניצחו בהפרש גדול בלי קשר לפייגלינים הרי שהם עושים מאמץ להצטייר כאילו הם שניצחו?" כן.
וכך עוד.
הפעיל ניסה לשכנע אותי שלמרות הכל הפייגלינים טובים לאנשי א"י שבליכוד ושהם מקזזים את אנשי עמרי שרון. טענתי כי הפייגלינים בשל דימוים כמטורפים יקזזו מהליכוד במקביל עשרות מנדטים התקבלה על דעתו, והוא אף התוודה כי הפך למודאג יותר בעקבות הראיון הסהרורי של פייגלין ב"ידיעות אחרונות" כמו מהמכתב "הפואטי" של אוהד קמין.
"אז מה בכל זאת מריץ אותם?" שאל.
ישנן שתי אפשרוית שעלו בינינו:
1. מישהו שמעוניין לפגוע בליכוד או במחנה א"י עומד מאחוריהם ממש כמו שמי שרצה לפגוע במתיישבי יש"ע השתמש באבישי רביב ובארגון אי"ל.
זוהי אפשרות בעייתית שאינני נוטה לתמוך בה וזאת למרות שאחדים, גם בין חברי "מנהיגות יהודית", חושדים במיוחד באחד מראשי הקבוצה.
2. את האפשרות השנייה והסבירה יותר העליתי אני.
מוטי קרפל, הגורו של הקבוצה, כתב ספר בשם "המהפכה האמונית".
הספר עמוס בטענות, חלקן מעניינות וחלקן פשטניות עד אימה, כאשר הטענה המרכזית היא כי אנו נמצאים בשלב חדש בהסטוריה, שלב שבו יתפוס המחנה האמוני את הנהגת העם היהודי.
הספר בעיקרו מבוסס על שיטתו הנוצרית של הפילוסוף והלאומן הגרמני היגל; באופן גס היגל גורס כי בהסטוריה יש קידמה הכרחית, המביאה את האנושות לשלבים מתפתחים יותר ויותר עד לשלב הגבוה ביותר; באופן לא מפתיע ניצב היגל בדיוק בזמן בו מופיע השלב הגבוה של האנושות.
את אותה הטענה מיישם קרפל להסטוריה היהודית.
הספר נכתב לכאורה כספר הגות של הוגה נייטרלי המתעניין ברעיונות כשלעצמם; ואכן באופן תיאורטי טוען קרפל כי שלב המעבר לעידן האמוני יכול לקחת דורות, אכן באופן תיאורטי בלבד.
בעמודים 239 -238 בספר, כשהוא בוחן מהיכן תגיע ההנהגה האמונית אומר קרפל כך:
"המקור השלישי [להנהגה, מ' א'], ובמובן מסוים החשוב ביותר, נמצא בטיפוס האנושי המיוחד של בעלי התשובה... ראשית, בעל התשובה נושא עימו את הביטחון העצמי של החילוני, של איש השמאל, או ההתיישבות העובדת של, מי שצמח בסביבה המובילה של החברה...
האלמנט השני המתקשר לכך הוא היכולת לשתול מנטליות זו על בסיסם האותנטי של מקורות ישראל. בכך מהווה בעל התשובה את התופעה האנושית של סינתזה שלמה של שני הענפים, הציונות מחד ומסורת ישראל מאידך...
ראוי עתה לנסות לבחון דוגמאות קונקרטיות שניתן לראותן כניצני תודעת ההנהגה האמונית, ובזמן שורות אלו ניתן לציין שתיים כאלו.
התופעה הראשונה היא תנועת מנהיגות יהודית... שבראשה עומד משה פייגלין, פועלת כיום כחטיבה בתנועת הליכוד ומפתחת כוח פוליטי במערכת הקיימת לפי כלליה [הדגשה שלי, מ' א'].
התופעה השניה שמסמנת את התפתחותה של תודעת ההנהגה האמונית היא בחירתו של אפי איתם לראשות המפד"ל.
וזאת יש לדעת, הטיפוס המיוחד של בעל התשובה הוא מוטי קרפל ולא אחר; יושב אדם וכותב ספר ובאופן מפורש מכתיר את עצמו כאיש המתאים ביותר להנהיג את העם היהודי אל השלב הגבוה יותר של ההסטוריה הלאומית.
כמובן שבספר מוטי קרפל איננו מדגיש את היותו האיש שגם עומד מאחורי "מנהיגות יהודית" והשתלבותה בליכוד; כלומר, הוא מייצר בעצמו את העובדות שיוכיחו את התיזה התיאו-פוליטית האדירה שלו.
הסברתי לפעיל הפרו-פייגלין כי ברור לחלוטין מדוע אנשים שטוענים כי ההסטוריה מועידה אותם להנהגה יפעלו ברציונל אחר לחלוטין ממה שהוא מכיר.
פייגלין מפתח כוח פוליטי ב"מערכת הקיימת לפי כלליה" בכדי לנפץ לחלוטין את כלליה, הוא משתמש בליכוד, הוא איננו מאמין במערכת הליכודית.
לקינוח, כשיידעתי את הפעיל כי במסעות גיוס הכספים שלו בקרב אמריקנים כהניסטיים אומר להם פייגלין כי הוא יהיה "או ראש הממשלה הבא, או ראש הממשלה הבא הבא" החל להשתעל.
בנוסף הראיתי לפעיל את הקטע הבא מעמוד 247 בספר:
"חשוב להדגיש כאן את מושג ההזדמנות ההסטורית. הנהגה נחושה והחלטית שיודעת בדיוק מה מטרתה ולאן עליה להוביל את האומה חייבת להיות ערה וקשובה כל הזמן להזדמנויות ההסטוריות הנקרות בדרכה. היא חייבת לנצל כל הזדמנות כזו מתוך מודעות מלאה לעובדה שחלק גדול מן היעדים אינם יכולים להתממש אלא מתוך נסיבות הסטוריות בלתי צפויות...
ב-1917, לעומת זאת, ידעה הנהגתה של המהפכה הבולשביקית לנצל את ההזדמנות ההסטורית שנקרתה בדרכה כדי להגשים את מטרותיה. יכולת זאת התאפשרה להם, ללנין ולחבריו, רק משום שמטרתם האסטרטגית הייתה ברורה והם היו נחושים לנצל כל הזדמנות ראויה להגשמתה".
אתה מבין, אמרתי לפעיל, אנחנו רק פלטפורמה למגלומניה הזאת של הפייגלינים, לא יותר מכך.
לנין, המטורף שהשתלט על רוסיה והשליט עליה משטר טרור רצחני, ושהותיר אותה מעל 70 שנים בחשכת ימי הביניים, הוא הדוגמא המופתית של קרפל ופייגלין לניצול הזדמנויות הסטוריות.
אפשר להוסיף בחיוך כי לאחר הלינץ' הפוליטי שאפי איתם עובר במפד"ל הסתבר תוך שנה מאז כתיבת הספר כי התיזות של קרפל מופרכות לחלוטין ולא כדאי לבנות עליהן יותר מדי.
למותר לציין שהאיש ביקש ממני להיוותר בעילום שם.
מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
