מבוא: עד לכתיבת שורות אלה, עדיין לא סיפק רה"מ שרון הסבר מעמיק וכן ליוזמתו ליציאה חד צדדית מרצועת עזה. דבריו בנוסח "דברים שרואים מכאן לא רואים משם" טרם קיבלו הבהרה.
מאמר זה מנסה לתת הסבר אפשרי להחלטה.
מפעם לפעם עולה השאלה האם הקמת 2 מדינות לשני העמים, תוך ויתור על שטחי ארץ ישראל, כלומר-גדר המסמנת גבול ופינוי השטחים שממזרח לגדר - מהווה כניעה ופרס לטרור.
כדי לענות על שאלה זו צריך קודם כל לברר "מה רוצה הטרור" האם הטרור ומפעיליו מעדיפים הפרדה בין האוכלוסיות, האם הטרור מעדיף חלוקה טריטוריאלית של הארץ לשתי מדינות או שואף להשתלט על הארץ כולה, מהירדן עד הים?
ושאלת השאלות: האם לארגוני הטרור הפלשתינים יש אסטרטגיה כוללת, הגיונית ורציונלית? לדעתי יש לארגוני הטרור שתי אסטרטגיות, שלובות ומגבות זו את זו, באופן שכישלונה של האחת מבטיח את ניצחונה של האחרת ולהפך.
הבהרה: ארגוני הטרור הם הכוח המוביל את המאבק נגדנו והם הגוף המנהיג באמת את העם והחברה הפלשתינית כיום. למרות ההבדלים המהותיים ביניהם (פתח, חמאס ג'יהאד, חזית עממית, תנזים) שותפים כולם לאותן אסטרטגיות. הרשות הפלשתינית משמשת מזה זמן רב כזרוע המדינית של ארגוני הטרור.
האסטרטגיה הראשונה, זו שמרבים להתייחס אליה, שואפת לשבור את כוח העמידה של החברה הישראלית ולהביא לנסיגה מהשטחים ללא הסכם, מהלך שיפגע פגיעה קשה בכוח ההרתעה של צה"ל, יחליש את ישראל, ובשטחים שיפונו תקום מדינת טרור אשר תחבור בבוא הזמן למתקפה ערבית כוללת על מדינת ישראל.
אסטרטגיה זו ניתן לכנות, בשל הדמיון, האסטרטגיה הלבנונית.
האסטרטגיה השנייה שממעטים להתייחס אליה שואפת להשתלט על הארץ מבפנים. זו אסטרטגיה ארוכת טווח שאמורה להגיע ליעדה הסופי בטווח 30-50 שנה והיא מבוססת על התהליך הדמוגרפי כנדבך מרכזי, כשהוא נתמך ומלווה בפעילות הטרור מצד אחד ובשיווק בינלאומי של הסבל הפלשתיני המביא לדה-לגיטימציה של ישראל, ביטול הצורך במדינה לעם היהודי, עד לחרם כולל, מצד שני.
בניתוח אסטרטגיה זו אני מרשה לעצמי הנחת יסוד: גם טרוריסטים ערבים מבינים דמוגרפיה ואולי אף עמוק יותר ורחוק יותר מהרבה מדינאים ישראלים.
ארגוני הטרור מבינים שבידם נשק אסטרטגי ארוך טווח אך ממשי המאיים על עצם קיומו של הבית הלאומי היהודי. הם מבינים שהתנאי הבסיסי להשתלטות הדמוגרפית הוא ששתי האוכלוסיות יחיו יחד על אדמה אחת ותחת שלטון אחד.
הם מבינים שכל ההגדרות, התקנות והחוקים שהאוכלוסייה היהודית תחוקק כדי להבטיח שמוסדות השלטון יישארו בידי המיעוט היהודי לא יועילו, כמוהם כשקי חול וסוללות עפר שאנשים בונים בנסיון למנוע שיטפון ודאי של נהר אדיר, והנהר שוטף אותם על מעשה ידם הדל.
הדבר היחיד היכול למנוע את השיטפון הדמוגרפי הוא סכר גבוה וחזק, בדמות הפרדה בין העמים וגבול!
כל ההגדרות של האוכלוסייה הפלשתינית כאוטונומיה, או כתושבי ישראל או אזרחי המדינה שמעבר לנהר, או אזרחים מלאים למעט זכות בחירה או תחימת יישוביהם בקנטונים או כליאתם בגיטאות, כל אלה לא ימנעו את קריסת הזהות היהודית בעתיד ובעקבותיה קריסת השלטון של המיעוט היהודי. די להעיף מבט במפות ובנתונים הדמוגרפים כדי להבין את חומרת המצב.
הם מבינים מה שלא מבינים פוליטיקאים ישראלים, ש-50 שנה זה לא רחוק, זה לא הרבה, זה יקרה בתקופת חייהם של ילדינו וילדיהם.
תפקיד הטרור באסטרטגיה זו הוא בראש וראשונה למנוע את חלוקת הארץ בהסכם. כך יש להבין את סירוב ערפאת להצעות קמפ דייויד ומתווה קלינטון, ואת האינתיפאדה.
השלב הבא הוא השלב התודעתי - למחוק מתודעת העם היהודי, הפלשתיני ושאר העולם את פתרון "שתי מדינות לשני עמים" כפתרון אפשרי. מטרתם להגיע בתוך כ-10 שנים למצב שבו אם מישהו יעלה את האופציה של חלוקת הארץ התגובה תהיה "עזוב, ניסו את זה בשנות התשעים וזה נכשל, הביא רק לשפיכות דמים, אין על מה לדבר",
וכך, בזמן שאנו "משיגים" ניצחון תודעתי על הפלשתינים ללמדם שהטרור והשימוש בכוח לא מביא להם הישגים, במישור אחר משיג הטרור את מטרותיו האסטרטגיות ומצליח למחוק את אופציית חלוקת הארץ לשני העמים.
שימו לב שהתוצאה המעשית של המשך הטרור, גם כאשר צה"ל יוצא משטחי אי היא, שאנו נאנסים לחזור ולכבוש את השטחים ולשלוט בהם לאורך זמן ממושך!
איך תיראה התמונה בעוד 10-15 שנים?
- תחילת מהפך דמוגרפי, רוב ערבי בין הירדן לים;
- עם ישראל מותש ומיואש, ביטחונית וכלכלית;
- העולם מואס בנו ובסכסוך והדור הצעיר ברחבי העולם, הגדל כיום על תמונת הטנק הישראלי והילד הפלשתיני, נוטש ומחרים את ישראל כפי שהתייחס לדרום אפריקה;
- במועד הנכון דמוגרפית ובינלאומית, יכולים ארגוני הטרור להשליך את דגל המאבק המזוין בכיבוש ולהניף את דגל השוואת זכויות האזרח של הרוב הפלשתיני בארץ ישראל. אז ישתנו גם שיטות הפעולה, הארגונים יוציאו את ההמונים להפגנות אזרחיות לא אלימות, יקימו מתוכם את ה"נלסון מנדלה "שלהם שינהיג אותם למאבק צודק ולגיטימי.
הקורא מתבקש למאמץ ולניסיון לראות את העתיד: בכל טווח זמן, תמיד יהיו טנקים ישראלים ברחובות הערים הפלשתיניות, ארגוני הטרור ידאגו לכך. וכאשר יונף דגל המאבק להשגת זכויות אזרח, לא יהיה בעולם אדם אחד אשר לא יזדהה ויתמוך בצד החלש והסובל בסכסוך כאן.
כי כשהילד הפלשתיני "יבקש יפה" את הצדק שלו, למי איכפת גורלו הטרגי של הטנק היהודי?
לאסטרטגיה זו אפשר לקרוא, בשל הדמיון, האסטרטגיה הדרום אפריקנית. יתרונותיה:
- היא מתנהלת במישור בו אין לישראל שום יתרון איכותי!
- היא מבוססת באופן רציונלי על מקורות הכוח של העם הפלשתיני-הריבוי הטבעי, כוח הסבל, הנכונות להקרבה והסבלנות.
- היא רוכבת על התהליכים ההסטוריים, השינוי הדמוגרפי,והתפשטות השנאה לישראל, ונשענת עליהם.
הדרך היחידה למנוע את ניצחונה הוודאי היא חלוקת הארץ כל זמן שעוד ניתן, וכיוון שאין בדעתם של ארגוני הטרור לאפשר חלוקה בהסכם, תהיה בלימתה של אסטרטגיה זו ניצחונה הברור של האסטרטגיה הראשונה, וככל שנתעקש למנוע את ניצחון האסטרטגיה הראשונה נמשיך ונשרת ונחזק את האסטרטגיה השנייה.
לכן, כן, תוכנית הפרדה חד צדדית היא פרס לטרור באסטרטגיה הראשונה אבל היא גם מכת מוות לאסטרטגיה השנייה.
אנו חייבים להישיר מבט אל המציאות: אין לנו בחירה בין אופציות טובות או רעות אלא רק לנסות את הפחות גרועה!
עלינו לבחור בין שתי האופציות שלנו: האם להמשיך ולהחזיק בשטחים, על האוכלוסייה העוינת שבהם ולטפח בכך את קריסת הבית יהודי בארץ ישראל או לצאת מהשטח המאוכלס ללא הסכם ולהתמודד עם מדינת טרור בשטח שיפונה.
(ניתן לצפות גם תרחישים אופטימיים יותר שלאחר ההפרדה תתחיל דינמיקה בצד השני שתביא אותו למו"מ אמת ולהשלמה עם קיומנו, אך עלינו לעסוק באפשרויות הגרועות ביותר).
2 האופציות האחרות מרחפות הרחק מחוץ למישור המציאות - אופציית הטרנספר מרחפת עמוק מתחת למישור המציאות בתחום שיגעון הגדלות ואשליית הכוח, והיא מסכנת אותנו במכת בומרנג בינלאומית שלא נוכל לעמוד בה, כפי שמילושביץ חש על בשרו.
ואופציית ההסכם מרחפת הרחק מעל למישור המציאות, בתחום האשליות, ואין בה משקל סגולי שיוריד אותה למישור המציאות כל זמן שבצד השני 2 האסטרטגיות מבטיחות ניצחון, כך או אחרת, ללא הסכם.
- ולמי שעדיין מאמין ב"שטחים תמורת שלום" כדאי שיתעורר!
קלפי המיקוח שבידנו כבר מזמן אינם ל"מיקוח", היריב כבר מזמן החליף משחק, מצדו שנישאר עם כל הקלפים ביד עד שנפסיד במשחק כולו, ובינתיים הוא גם מבעיר אותם קצת כדי שיחרכו לנו את האצבעות.
ולמי שחושב שזו בחירה פוליטית כדאי שיתפכח - זו בחירה קיומית!
ולמי שחושב שאפשר לא לבחור, לשבת על גבעה מרוחקת ולחכות ולראות מה יהיה, כדאי להזכיר: אנחנו כבר 38 שנה בתוך האופציה הראשונה, לא שאלו אותנו ולא ממש בחרנו, אבל שם אנחנו!
מכילים את האוכלוסייה הפלשתינית הגדלה והמאיימת בתוכנו,
בונים במסירות את ארץ פלשתין השלמה במו ידינו, במו טיפשותנו, ואם אפשר לומר - במו מתינו!
על כן, הבחירה שלי היא בהפרדה חד צדדית על הסיכונים והמחירים הגבוהים שתגבה מאתנו.
ההתמודדות הקשה עם האיום של מדינת טרור פלשתינית עדיפה בעיני על ההתמודדות חסרת הסיכוי עם האיום הדמוגרפי.
גם השיקול הכלכלי מצביע על עדיפות ברורה להפרדה לעומת המשך המצב הקיים.
באופן מעשי עלינו:
- לבנות גדר רציפה שתפריד בין אוכלוסיית ישראל לאוכלוסייה הפלשתינית ביהודה ושומרון;
- להכיל את גושי ההתנחלות הגדולים ואת בקעת הירדן ולפנות את ההתנחלויות המבודדות ביהודה שומרון ורצועת עזה, לקבל גיבוי בינלאומי ולהציע מצד אחד תיקוני גבול והסדרים בירושלים כנגד יחסי שלום מוכחים! לאורך זמן!
- ובהעדר הסכם תצהיר מדינת ישראל שהיא שומרת בידה את זכות ההגנה העצמית והתגובה כנגד כל איום על בטחונה.
