חשיבות משקיעי חוץ לפיתוח המשק

דווקא בימים אלה של רוח בינ"ל קרה המגיעה מהאג, חשוב לזכור כי חוסנה הביטחוני והמדיני של מדינה נשען על חוסנה החברתי והכלכלי.

אותו מנכ"ל חברת ביטוח, הסבור כי "אינו נזקק למשקיעים הזרים" על-מנת לרכוש קרן פנסיה, מסתכל אך ורק על האינטרסים הצרים של חברתו ואינו מביט מעבר לאופק על טובת המדינה בה הוא חי.

חשיבות כניסתם של משקיעי חוץ אמנם לא ברורה לאותו מנכ"ל ואולי לחלק מעמיתיו, אולם חשובה מאד לקברניטי המדינה ולמי שמנווט את כלכלת ישראל - שר האוצר בנימין נתניהו.

במאמר זה אנסה להסביר בקצרה את חשיבותם של משקיעי החוץ לייצוב ולשדרוג כלכלתה של מדינת ישראל. ברצוני לקבוע בצורה חד משמעית, כי מדינת ישראל זקוקה למשקיעי חוץ לשם הגברת התחרות במשק הפיננסי, ליציאה מהמיתון ולהגברת קצב הצמיחה, כמו גם להקטנת הפערים בחברה הישראלית.

בימים אלה בהם כותרות העיתונים מציינות את רוג'ר דאגלאס, שר האוצר של ניו זילנד בשנות ה-80 כמודל של נתניהו, בחרתי לציין את האיש שחלם על ארץ ישראל, והיה מדינאי והוגה מראשי הציונות (שכבר אז דיבר על קיר הברזל), ומעטים מאד יודעים שבחיי היום יום חתם על פוליסות ביטוח ושימש כסגן נשיא וגזבר בחברת ביטוח "יהודה" (לימים "ציון").

לפי מיטב הבנתי ההיסטורית, יש רצף תפישתי ערכי בין האידיאולוגיה של זאב ז'בוטינסקי, שדיבר על האזרח כ"בן מלך" שזכאי לבחירה חופשית, ובה בעת דיבר על חמשת המ"מים: מזון, מעון, מלבוש, מורה ומרפא, לבין שר האוצר בנימין נתניהו, שמדבר על ישראל ככלכלה חופשית ובמקביל על הקטנת שיעור האבטלה וצמצום פערים בחברה.

ז'בוטינסקי, שהתפרנס בשנים 1928-1930 מביטוח (במקביל לכך שימש כעורך העיתון "דואר היום" והנהיג את התנועה הרוויזיוניסטית), במאמרו "לניצול הניאגרה" ראה בחזונו את כספי החסכון היהודי ו"כספי הביטוח המושקעים של הגולה" כערוץ חשוב, באמצעותו יוזרם לארץ ההון היהודי, שיהווה מנוף לפיתוח ההתישבות היהודית: "מיליארדי דולרים מצטברים בקופותיהן של חברות הביטוח ומהן הם נשפכים אל תוך עולם המעשה: בכספים אלה בונים בתים, בתי חרושת, מסילות ברזל, תעלות השקאה ו... הרי אתם עצמכם יודעים מה עשו חברות הביטוח לפיתוחה של אמריקה: קרוב לוודאי גם של אירופה המערבית".

כמוהו, גם נתניהו מדבר על הצורך לפתוח את המונופולים הגדולים, שחונקים את המשק הישראלי, על ביזור ועל הריכוזיות בכלכלה, שמונעת תחרות וממנה צריך להשתחרר. גם נתניהו מדבר על הנחיצות הרבה של השקעות חוץ, שתוביל לצמיחה, ושתקטין את הפער החברתי.

על-מנת לחזור לקרקע המציאות, אומר כי מדינת ישראל חייבת לעשות מאמצים עילאיים להבאת משקיעי חוץ להשקעה בשוק ההון הישראלי ואף לתת להם תמריצים כלכליים על-מנת שיבואו. בכך ניתן יהיה להניף את דגל הצמיחה ולאפשר דחיפת פרויקטים של השקעה בתשתיות פיסיות ואנושיות.

מנהיגות צריכה להוביל ולהיות בעלת חזון לראות דברים ממעוף הציפור ולחתור קדימה לביצוע שינויים תהליכיים שיובילו לקידומו של המשק ולדחיפתו למסלול של צמיחה.

הנפת דגל הצמיחה וההשקעה המסיבית בתשתיות פיסיות ואנושיות תמצצם את מימדי האבטלה, תשיב את החיוך לעם, תגדיל את העוגה הלאומית ותאפשר שיפור במעגל הצדק החברתי. הנצחון של החדשנות על הקבעון המחשבתי, יביא להגברת התחרות במשק לטובת האזרח הקטן. לפיכך טועות אלו מבין חברות הביטוח, שמנכ"ליהן סבורים, שניתן יהיה לשמור על ההגמוניה שלהן במחיר של לחץ על האוצר למניעת כניסת משקיעי חוץ או הקטנת חלקם בעוגה הכוללת.

כאשר דיבר שר האוצר נתניהו בכנס קיסריה, שנערך בירושלים, על החובה לשמור על אמינותה של ישראל בעיני משקיעי חוץ, הבנתי שאסור היה למפקח להכנע ללחציהן של חברות הביטוח הגדולות ולשנות את כללי המכרז. וכאשר ראש הממשלה שרון דיבר על כך שמדינית הממשלה צריכה להיות מוטת צמיחה ועל כך שמשק תחרותי מודרני משוכלל מהווה קרקע נוחה להשקעות חוץ, הבנתי שחובתנו לפעול לשינוי החלטת הרגולטור, "על-מנת להגיע לשוק הון מפותח ומודרני", כדברי ראש ההמשלה בכנס קיסריה.

_______________________________________
הכותב הוא מומחה למערכות פנסיוניות ומנכ"ל משותף באלטרנטיבה ריווחית בע"מ - המתמודדת על רכישת מבטחים.