הצעה אווילית של
בנימין נתניהו לחלק את העיר בית שמש לשתי ערים, זכתה לתשובה של שר הפנים בממשלת נתניהו, השר אלי ישי.
אודה שהייתי מוכן להסכים עם התרסתו של שר הפנים נגד שליפה אווילית מהמותן של ראש הממשלה, אם לא הייתה מלווה בפליטת פה אומללה של שר הפנים עצמו, עליה הוא חזר ושנה מספר פעמים בראיונות לתחנות שידור חרדיות.
התנגדות השר, המופקד על הרשויות המוניציפליות, התבססה בעיקר על הטענה - מה אתם רוצים, בית שמש אחת חרדית שלא תוכל לממן עצמה ממסים, ובית שמש אחרת שיהיו לה מקורות מימון ממסים של התושבים.
נימוק אומלל של שר פנים בישראל הסגיר אמת עצובה, שיש חלק אחד הנושא בעול המ המוניציפאלי , וחלק אחר שאינו נושא בעול המס המחייב את כלל התושבים.
אני כמי שסולד מהמסע נגד הציבור החרדי, מסתייג משיח ציבורי המציג את היהודי החרדי כאויב, מסתייג גם מפליטת הפה של שר הפנים. זו פליטת פה, המציבה ציבור אחד בבית שמש , כמי שחי על חשבון ציבור אחר.
זו פליטת פה אומללה של שר פנים, המתדלק אש של שנאת חינם. שר הפנים אומר שיש ציבור אחד, הנושא בעול, וציבור אחר שחי מאותה נשיאה בעול.
פליטת הפה מסתירה מציאות חיים כאובה, שיש ציבור חרדי עני, חלקו עני מאוד, ושישנה תנועה פוליטית בישראל שחיה ונושמת מאותו העוני.