יש לומר מייד בתחילת הדברים שכניסתו של
יאיר לפיד לפוליטיקה הינו צעד אמיץ מצד אדם שבעצם לא צריך את כל זה...הוא, להרגשתי, ממש רוצה לעזור למערכת הפוליטית בארץ לנוע בכוון חיובי ומועיל לדעתו, והוא מאמין שהוא אכן מסוגל להוביל מהלך ולהשפיע.
בשלב זה, אין זה חשוב כלל כרגע מי הם האנשים שיבואו איתו, ומה בעצם מישנתו המדינית כי כאיש תקשורת למדנו משהו עליו , לפיכך נראה לי שהוא נמצא ממש במרכז הקונסנזוס הלאומי, לא שמאל ולא ימין.
אין לו את אותה גישה כוחנית (והבוטה לפעמים) של אביו, טומי לפיד ז"ל, אין לו עדיין אג'נדה ברורה, אבל הוא כבר סומן מראש ע"י הפוליטיקאים בכנסת כ: "מסוכן" (עבורם...) ולכן הם ניסו בשבועות האחרונים להכין לו קבלת פנים בצורת "חוק הצינון", חוק שאינו חוקי בעליל, שנועד עבור יאיר לפיד בלבד - דהיינו, למנוע ממנו, כאדם פרטי (ולא עובד מדינה), להופיע בתקשורת בקביעות עד הבחירות אף שזה משלח ידו היחיד... (אגב, על אותו בסיס צריך למנוע מראש הממשלה ושריו להופיע על מסכי הטלוויזיה שנה לפני הבחירות..)
יאיר לפיד לא יוכל להיות ראש ממשלה. הוא עדין לא מנהיג, הוא לא הוכיח כשרון ניהולי מכל סוג שהוא ובוודאי לא עמד בקריטריונים חמורים של קובעי החלטות. בבואו לפוליטיקה. הוא מגיע ללמוד מצד אחד, ולנסות לשנות מספר היבטים חברתיים מצד שני. לפיכך מי שחושב שהגיע המשיח - שירגע, יאיר לפיד מגיע אלא כדי להזרים דם חדש למערכת הפוליטית המצויה בסטגנציה, אבל עדיין לא יוכל להנהיג אותה.
מה שאני מקוה הוא שיאיר לפיד יתקדם וגם יצליח ויהווה דוגמה לצעירים אחרים לנסות ולחדור לפוליטיקה, לשנות את שדרוש שינוי, לקפוץ למים הקרים במקום לשבת בבתי-הקפה ולקטר.
נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר 
