ה"רוסים" ישנו את המפה הפוליטית בישראל?

במדינת ישראל נמצאים 1.2 מיליון דוברי רוסית, בהם נזכרים רק לקראת מערכת הבחירות עקב הפוטנציאל האלקטוראלי המגיע ליותר מ-20 מנדטים. לפי סקר של אתר קורסור בשפה הרוסית מתאריך 20.11.11, מספר העולים שאינם תומכים באף מפלגה קיימת עומד על %48 ומספר המתלבטים עומד על %11. 39% משנים כל פעם את דפוס הצבעתם - מה שמעיד על תחושת מיאוס וחוסר שביעות רצון מכל המפלגות הקיימות.

בתקשורת התקשו להבין במהלך הקיץ אחרון, מדוע דוברי הרוסית לא השתתפו בהפגנות המחאה בדרישה לצדק חברתי, כשם שאינם מבינים מדוע הרחוב הרוסי תמך ב"ישראל ביתנו" במערכת הבחירות האחרונה ולמה עולים אינם תומכים בשלום עם הפלשתינים. זה מזכיר משפט של נשיא ארצות הברית לשעבר, ביל קלינטון, שהמהגרים הרוסים לישראל הם אחד המכשולים המרכזיים להסכם שלום עם הפלשתינים. תמהני אם קלינטון מודע לכך שאותם עולים שהשמיץ הביאו לשלטון את חביבו יצחק רבין.

העבודה וקדימה רימו את המגזר הרוסי

פעמיים הביא המגזר הרוסי לשלטון את מפלגת העבודה: ב-1992 תמך ביצחק רבין (בגלל הבטחות לדיור), וב-1999 תמך באהוד ברק (בגלל ההבטחה ל"מהפכה אזרחית"). בשתי הפעמים הרגישו עולי רוסיה מרומים. כיום מקבלות המפלגות החרדיות תמיכה מצד עולי רוסיה יותר מאשר מפלגת העבודה.

ב-2006 הצביעו העולים לקדימה בעיקר בשל דמותו הכריזמטית של אריאל שרון ולאור הבטחה (שמעולם לא קוימה) למינוי שר מעולי רוסיה. ב-2009 תמכו רוב מצביעי העולים בליכוד. מאז מצבה של קדימה הולך ומידרדר: תמיכת העולים בקדימה ירדה, והיום היא איננה יכולה להתחרות בליכוד ובישראל ביתנו.

הקרב על הקולות: ליכוד-ישראל ביתנו

נכון לעכשיו - הליכוד הוא היחיד שיכול להתחרות עם ישראל ביתנו במגזר הרוסי. תומכי הליכוד, רובם צעירים, הם הכוח האלקטוראלי המוביל של ראש הממשלה בנימין נתניהו. בישראל ביתנו תומכים רבים מהמגזר הרוסי, שרובם אנשים מבוגרים. המנוע של המפלגה במגזר הוא ארגון חזק ומשומן, והכל בשליטתו של אביגדור ליברמן. זאת למרות שמאז מותו של ח"כ יורי שטרן, הטיפול בפניות העולים הפך לנקודת התורפה של המפלגה (לפי סקר של מכון גיאוקרטוגרפיה, כ-6% עברו מליברמן ללפיד) ואולם, בהיעדר אלטרנטיבה רצינית - ישראל ביתנו מרחיבה את פעילותה במגזר והיא מוכנה בכל רגע למערכת הבחירות בראשות ליברמן.

וכך, המאבק העיקרי על הקול הרוסי מתהווה בין הליכוד לישראל ביתנו. שאר המפלגות הקיימות כמעט שלא נמצאות במשחק. הן ויתרו על התחרות על הקול הרוסי, ולמעשה משמעות הדבר היא - ויתור על ראשות הממשלה. שינוי במצב הקיים עשוי להתרחש רק אם ליברמן לא יוכל להתמודד בבחירות בגלל התביעה נגדו, או אם יקום כוח פוליטי חדש שייכנס לזירה הרוסית, יאתר את נקודות התורפה של המתחרים ויגייס מנהיגים ופעילי שטח בעלי אידיאולוגיה חברתית שאינם מתייראים לא מציבור הבוחרים ולא מהמפלגות המתחרות.