למה הורסים ישובים דווקא בחודש האחרון

כולם שואלים ולא מבינים, מדוע עכשיו, בנימין נתניהו, ראש הממשלה, הורס ללא הבחנה ישובים צעירים רבים ("מאחזים" בלשון העיתונאים). לא מובן הדבר, למה עכשיו, כשאפשר לדחות, בעוד חודש? למה קרוב לבחירות כל-כך, הרי הבוחרים שלו מתנגדים למהלך? הדבר הזה הפך לחידה אצל פרשנים רבים. אחרי בירור, נראה שזה בדיוק הזמן עבור נתניהו ואהוד ברק להרוס כמה שאפשר ישובים, כולל מגרון.

הלילה המתוכנן לגירוש מגרון

קיים הסכם בין שר הביטחון ושרי הממשלה שהוא לא יבצע שום גירוש משפחות ללא הודעה מראש של 24 שעות. בליל 12 בדצמבר יצאו כוחות צה"ל למשימת גירוש והריסה בפועל של הישוב מגרון בניגוד גמור להסכם. למרבה הפלא, רק החדירה לבסיס מג"ב בחטמ"ר אפרים, היא שמנעה את הגירוש ברגע האחרון. גם השרים הלא כל-כך ימניים בממשלה, כמו בגין, כעסו על ה"בגידה". אך רה"מ כלל לא כעס. להפך, כמה ימים אחר כך, הוא המשיך לדחוף את אותו אהוד ברק (נותן הפקודה) לשילובו בתוך הליכוד. כנראה שהשניים מתואמים.

רה"מ מבקש לקדם את הרעיון שלו של שתי מדינות לשני עמים. הוא צריך להכין את הקרקע על-ידי שבירת רוח המתיישבים. ברק יעשה את זה בשמחה. הוא ישחק את תפקיד השוטר הרע. זה מתחיל במאחזים בודדים, אחר-כך במשפחות, אחר-כך בבתי-קבע. ברק הרס מאחזים שונים עם משפחות באישון לילה בברוטליות (מצפה יצהר, ישא ברכה במצפה יריחו, גבעת גל יוסף, מצפה אביחיל), כולל מכות, גז מדמיע והוצאת ילדים באמצע הלילה כשקור מקפיא שורר בחוץ, כולל ביזה של הערבים שגירשו אותם.

הפשטות שבהכשרת מגרון

אין שום אדם בעולם שטוען לבעלות על הקרקע במגרון. היא מוגדרת "פרטית", אך למושג קיימת משמעות משפטית שונה לחלוטין ביו"ש מבשאר הארץ. במקרה הזה, הפרקליטות פשוט בחרה להשתמש במיתוג "אדמה פרטית" כדי לנשל יהודים מאדמתם. אפשר לחסום אותה בדרכים רבות, כולל חקיקה. עד היום, עומדת חרב דמוקלס על הישובים הצעירים, וברק "רשאי" בכל עת, לבוא ולגרש את כולם, כפי שהוא ניסה כבר.

נתניהו הכשיל לפחות ארבע פעמים את הכשרת מגרון. היו ניסיונות מהסיעה שלו, מהקואליציה, אפילו ממנו בעצמו כביכול! כל ראשי הקואליציה התבטאו בפומבי בעד פתרונות מגוונים של פשרה. הוא דחה את כולם ומנע מכל חוק להגיע לכנסת. הוא לא חושש (בצדק) מהסרוגים של המפד"ל: הם רואים בו מלך, ולעולם לא ימרדו בו.

שתיקת מפלגות הקואליציה

בבחירות האחרונות בליכוד, המפד"ל מימן וניהל קמפיין נגד פייגלין אצל אנשי ההתיישבות, כאילו נוכחותו בכנסת תגרום לעליית השמאל. בפועל, בדיוק ההפך קרה. המאבק נגד פייגלין הוא שהוריד שישה מנדטים מהליכוד. זה פרדוקס גדול, כולם יודעים שפייגלין בליכוד יחזק אותו על חשבון מפלגות הימין, בעיקר המפד"ל וישראל ביתנו. מחישובי הישרדות פוליטיים טהורים, עדיף מבחינתם שנתניהו-ברק ימשיכו במלאכתם. הצד הימני של הקואליציה אינו יכול להגיב. הצמד נתניהו-ברק קלט את זה היטב, יש לו יד חופשית מצד שרי הקואליציה.

שתיקת השרים וחברי הכנסת בליכוד

ברור גם שהתנגדות חברי סיעת הליכוד לפינויי ברק תתורגם בשטח גם כן לתמיכה בפייגלין. לכן, נאסר עליהם להתערב. לצמד בוגרי סיירת מטכ"ל, ברק-נתניהו, יש יד חופשתי מצד אנשי הליכוד.

הימין הדתי מפחד לשלוט

יש לי חברים רבים בהתנחלויות, ערכיים ובעלי מסירות נפש גדולה, אך טרם עלתה אצלם התודעה לקחת את השלטון. הם עדיין רוצים להשפיע עליו מן הצד. הציבור האמוני צריך להוביל, לא בגלל שהוא טוב מאחרים, אלא בגלל שהוא עדיין ציוני ואידיאליסטי כמו מקימי המדינה, אולי אף יותר. לא נגמרה מלחמת העצמאות של מדינת ישראל: עדיין רבים רוצים את השמדתנו, ולכן אין מקום לאנשים עייפים, שלא כל-כך בטוחים כבר שיש לנו כאן "מקום תחת השמש". עם ישראל זקוק להנהגה ערכית, בעלת חזון, שתשדר אמת וצדק, כדי להתמודד בהצלחה מול מסע הלחצים העולמי שעלול רק לגבור בשנים הקרובות.