בעת האחרונה הקדישו ציבורים שונים מהחרדים את הסאה. הם ממאיסים את עצמם בעצמם בהתנהלותם הם. התנהלותם זו גם מזכירה התנהלות מוסלמית מלווה בחוצפה. פשוט נמאס עניין האפליה העדתית בבתי הספר, כאשר ארגוני המורים, למעשה שותקים. בית ספר ממלכתי במדינת ישראל איננו מועדון גולף אקסקלוסיבי בדרום אפריקה של הבורים, של האפרטהייד, שאליו "כלבים ויהודים לא נכנסים". פשוט נמאס מ
הדרת נשים באוטובוסים. פשוט מבעית העניין של הדרת נשים מתמונות, משירה בציבור.
זו היא תופעה מחליאה לגרום לנשים לצעוד במדרכות רק להן. אותו חרד, גוי בהתנהגותו, אבל יהדותו, על-פי היהדות, נקבעת אך ורק על-ידי אמו, כלומר אישה. את אמו או אשתו או בתו אותן הוא מהדיר למדרכה הסמוכה או לאחוריים של האוטובוס. פשוט גועל נפש.
ההתנהלות החרדית בבחירת רב עיר גם היא מוסיפה כיעור ליהדות. מביניהם אנשים שלא מציינים את יום הזיכרון לחללי צה"ל ולא את יום הזיכרון לשואה ולגבורה. ולאחרונה, נמאס גם עניין הקריטריונים לזכאות בדיור של השר אטיאס, כאשר מרכיב המשכורת של המועמד לזכאות בדיור איננו מהווה פקטור. ומאידך מרכיב הפרזיטיות, הילודה, תופס מרכיב מפלצתי. ואם כל זה איננו מספיק, הרי שבימים אלו נתבשרנו על הצורך בעידכון "חוק טל" לגיוס. עם כל אלה, צריך לומר לחרדים, די מספיק!!! עד כאן!! חייה ותן לחיות!!!
העת לקחת אחריות
הגיעה העת שחרדים יחויבו לקחת אחריות אישית ולשאת בתוצאות למעשיהם. אין בציבור החילוני התנגדות שחרדים ילמדו כל ימי חייהם, אבל לא במקום שרות צבאי, לא במקום שרות לאומי. בציבור הרחב אין גם התנגדות שילמדו במרבית הזמן שאותו יבחרו, אבל שידאגו, בה בעת, בכוחות עצמם, לפרנס את עצמם. הציבור העובד, משלם המיסים לא צריך לפרנס אותם דרך מס ההכנסה ולא דרך הביטוח הלאומי וההטבות.
אין כל התנגדות שהחרדים יעשו 6-8 ילדים ואף יותר, אבל לא על חשבון הציבור העובד משלם מס הכנסה והארנונה. כל אב או אם שידאג לפרנס את ילדיו שלו, בכוחות עצמו. הציבור העובד, חילוני כדתי, נמאס לו לדאוג ולפרנס ילדיהם של אחרים. זה העובד עושה זאת דרך עבודה בשעות נוספות, בשבת, או במשרה שנייה, דרך מס הכנסה, דרך הארנונה, דרך חשבון המים, דרך המיסים המחרידים לרכב, או דרך הביטוח הלאומי. אבל מדוע שיעשה כל זאת עבור הילד האחר? לא שלו, שבבוא העת לא ילך לצבא להגן עליו? והרי נאמר "בזיעת אפך תאכל לחם" ולא נאמר "בעזרת תורתו אמונתו תאכל לחם".
בציבור העובד, חילוני כדתי, אין התנגדות שחרדים אפילו יגורו בשכונות משלהם, אפילו בערים שלהם, כדי לשמר אורח חיים משלהם. אבל לא אנחנו, הציבור שעובד ומשלם מיסים, שנממן את הבנייה שלהם. שיבנו הם את השכונות המיוחדות הללו ללא כל פטורים והטבות לרכישה, מיוחדות רק להם. ויותר מכך, בשכונות שלהם שידאגו לגבות את הארנונה מתוכם ומתוך זה יממנו גם את שרותי הסעד והרווחה.
הציבור הרחב העובד ומשלם המיסים, מסוגל בעצמו לדאוג לנושא הכשרות שלו. גם מסוגל לדאוג לעצמו איך להתחתן. לא צריך במיוחד את המונופול של המועצה הדתית. יש להפריט אותה לשוק החופשי. כן, יש לבטל את המועצות הדתיות במתכונת הנוכחית. ראוי להדגיש מועצה דתית היא סממן גלותי ביותר. אם החרדים רוצים אותן, בקהילות שלהם, שיממנו זאת בכוחות עצמם ולא מכספי הציבור העובד. גם רב עירוני ראוי שייבחר על-ידי כלל ציבור תושבי העיר, פעם בחמש שנים כמו ראש עירייה. ויותר מכל, צריך לומר לחרדים אל תתפללו בשבילנו, ציבור החילונים, אם לא בקשנו זאת. כל אחד יתפלל בדרכו הוא וברצונו שלו. יהדות איננה תופעה מיסיונרית..
בעניין זה, בשנת 1953 כתב דוד בן-גוריון משדה בוקר לראש הממשלה לוי אשכול כך: "השתוללות הקנאים עוברת כל גבול, ואני מרגיש שאני אחראי לכך במידה ידועה: אני שחררתי בחורי ישיבה משרות צבאי. אומנם עשיתי זאת כשמספרם היה קטן, אבל הם הולכים ומתרבים. ובהתפרעותם הם מהווים סכנה ל
כבוד המדינה. אין אנו יכולים להופיע בעולם כאלבמה או כדרום אמריקה. אני מציע שכל בחור ישיבה בגיל 18 ומעלה שייתפס בהתקהלות בלתי חוקית, בזריקת אבנים, ובהתפרעות נגד אזרחים ושאר מעשי אלימות ובריונות, יגויס מיד לצבא וישרת ככל צעיר בישראל... לא במשרה דתית, אלא כחייל פשוט. בכלל יש אולי לבדוק כל שאלת בחורי ישיבה אם הם צריכים להיות פטורים מחובת צבא, אבל פורעי חוק וודאי לא צריכים ליהנות מפריווילגיה מפוקפקת זו."
בימים אלה מציינים את יום השואה הבינלאומי. מהזיכרונות והסיפורים שבסרטים אפשר ללמוד על הזוועה שנעשתה ליהודים, ומאידך, מה עשו היהודים לעצמם בעבור עצמם. דבר אחד ברור. בעת ההיא היו בתי כנסת לרוב, ובהם היו לא מעט מתפללים חרדים. לא היה צבא. לא היה צה"ל. מה היה קורה, אז, לו הוסיפו עוד בתי כנסת וכוללים? או לחליפין, לו היו מקימים את צה"ל? ומי שחושב שהסכנה הקיומית והאנטישמיות חלפו להם מן העולם, טועה!
חוק טל: לא רק לחרדים - גם ל'צפונים'
במדינה ראויה עם החובות באות גם הזכויות. דין אחד לכולם. טוב עשה ראש הממשלה נתניהו כאשר העביר את נושא "חוק טל" לכנסת, על-מנת שיחליטו על כך כל סיעות הכנסת. ב-11 במאי 2000 קבע בית המשפט העליון כי אף שחוק טל סותר את כבוד האדם של המשרתים בצה"ל ושהוא יושם באופן כושל שאינו מהווה "תכלית ראויה" המצדיקה את הפגיעה בזכויות המשרתים, בכל זאת כי יש להותיר את החוק על-כנו למשך שנה וחצי כדי לבחון האם יישומו ישתפר. בדעת יחיד היה השופט
אשר גרוניס שהצטרף לדחיית העתירות בנימוק כי אל לו לבית המשפט העליון להתערב בהחלטת הכנסת, אלא אם היא פוגעת בזכויות המיעוט, ואילו במקרה זה הנפגע הוא הרוב, ועליו לדאוג בעצמו לזכויות שלו. אין ספק שבקריטריון זה ייבחן התיקון או הביטול של "חוק טל". בדעת מיעוט היה השופט
מישאל חשין קבע כי החוק פסול מיסודו וסותר כליל את ערכיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. ב-18 ביולי 2007 החליטה הכנסת על הארכת תוקפו של חוק טל ב-5 שנים נוספות תקופה אשר מסתיימת בימים אלה.
בה בעת מוקם לו "מאהל פריירים". מאהל שבא לדרוש גיוס שווה לכולם. מבקרים אותו גם פוליטיקאים צבועים. למשל, חבריה לסיעה של ח"כ
דליה איציק היו שם. אבל היא, שלא שרתה בצבא (בסיעתה דשמיא הצהירה על דתיותה), נמצאת בסוג של "טיול" פוליטי כשהיא צועדת על בלטות, כדי, שבבוא העת, תרצה להציג מועמדות לנשיאות המדינה, רחמנא לצלן. גם את זה צריך להבעית.
ביקור ב"מאהל הפריירים" מראה שהוא מציג תמונה שאיננה מאוזנת. שרות בצה"ל או שרות לאומי איננו רק עבור החרדים. שרות לאומי הוא גם לאלה המוגדרים "מצפון תל אביב ורמת השרון". בת"א למשל 30% מבוגרי י"ב אינם מתגייסים לצה"ל. זהו מספר מדהים. ומאלה שמתגייסים, רק 30% מצטרפים ליחידות קרביות. והנה ההבדל המהותי: החרד לא משרת בצה"ל או בשרות לאומי על-פי חוק, לעומתו החילוני "מצפון ת"א" על-פי חוק הוא פשוט משתמט.
אשר על כן ייתכן שמאהל "הפריירים ראוי שיוקם גם אל מול מחלקת החינוך של עיריית ת"א. אולי גם מול התיכון המסוים, שבו אחוז הבנים המתגייסים הוא נמוך באופן מיוחד. ומאהל נוסף ראוי שיוקם מול משרדי ארגוני הנשים למיניהן. שכן, אם אישה מסוגלת להיות טייסת של F-15 כל הנשים האחרות, יכולות לשרת 3 שנים לפחות אם בשרות בצה"ל או בשרות לאומי אחר. על כן "חוק טל" לא רק לחרדים, גם "לצפונים" המשתמטים וגם לנשים. במדינה ראויה, עם החובות באות גם הזכויות. דין אחד לכולם.
