אני שונא שביתות. המרכיב הראשי בשביתה כללית הוא בלתי מוסרי, בעיקר משום הסבל שנגרם לרבים שלא חטאו. בצד אחד של השביתה יש את המנהיגות של השובתים, בצד השני את הממשלה (האוצר), ובתווך האזרחים. מנהיגי השובתים דורשים משהו מהממשלה, ואם זו לא נעתרת/נכנעת - הם גורמים לציבור סבל.
יגידו החולקים שהחברה קבעה את נשק השביתה, כנשק לגיטימי, כי רק כך ניתן לתקן עוולות ביחסי העבודה במשק. יש לי תשובה ארוכה, אסתפק בשורה התחתונה: יש אלטרנטיבה יותר מוסרית, יותר צודקת ופחות מזיקה:
בוררות חובה בפני שופט/ת! פסיקת בית המשפט נתפשת בעיני הציבור כאובייקטיבית, מאוזנת, מדויקת והכי חשוב: היא מונעת סבל מיותר מהאזרחים, וחוסכת מיליארדים למשק.
שישה-עשר מיליארד שקל זה המון כסף. תנו לפופוליסטים את הסכום הזה, והם כבר יסבירו לכם באיזו קלות ניתן עם חלק מהכסף להעביר את הזקנה של
אהוד ברק, מהמסדרון בבית החולים בנהריה, לחדר וי.אי.פי. שישה-עשר מיליארד שקל - כך על-פי מחלקת המחקר של הכנסת - זהו סכום עלות הנזק למשק הישראלי בגין השביתות שהנהיג
עמיר פרץ.
נכון, עופר עיני הוא אחר. תחת מנהיגותו, ההסתדרות כפתה עלינו שביתות בתדירות נמוכה. ולמרות האמור, תחושתי הסובייקטיבית היא, שהשביתה בגין אי-הסדרת יחסי העבודה עם עובדי קבלן אינה הסיבה האמיתית לשביתה. העיתוי מחשיד אותו. עיני שואף לשפר את הסיכוי שלו לזכות בבחירות להנהגת ההסתדרות, ולהגיע לאותם אחוזים שזכה נתניהו מול פייגלין.
עובדי קבלן מועסקים גם על-ידי ההסתדרות. מצוקתם איננה חדשה. בשידורי התעמולה של "עם-אחד" (99') בראשות עמיר פרץ (ועופר עיני) הובטח לפתור את הבעיה בחקיקה. הלכתי לארכיון ושלפתי את הקטע. אחרי שתראו תצטרפו אלי, וביחד נשאל את עופר עיני: מדוע חיכיתם עד היום? התשובה בתוך המאמר...