News1 גאים להציג
מבקרים ייחודיים (Unique Visitors):
אתר - 577,362  סלולר - 1,400,821
   |   15:07:40
דלג
בלוגרים / בעלי טורים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
איתמר לוין
איתמר לוין
באביב 1945 גבו קצינים בריטים עדויות מניצולי שואה במחנה ברגן-בלזן - העדויות השיטתיות הראשונות שניתנו לאחר השואה    מאות העדויות נותרו גנוזות 75 שנה בארכיון המדינה הבריטי    בכתבה זו: ...
אורי מילשטיין
אורי מילשטיין
במציאות האנושית יש רק מערכות המורכבות מחלקים; איומים פנימיים משפיעים על אנשים יותר מאיומים חיצוניים; תפקיד האידיאולוגיה הוא לשכנע את האנשים לסכן את שרידותם למען שרידות העם והמדינה;...
לקלוט ולהטמיע את השואה
מחלקה ראשונה
יום החרם וחוקי נירנברג, גטו ורשה והטלאי הצהוב, משאיות הגז ומחנות ההשמדה, הרצח ההמוני בווילנה וריגה, הגירושים בצרפת ובהולנד, המרידות במחנות והשחרור: מסלול השואה דרך חמישים תחנות מרכ...
האמריקנים זקוקים למחיר גבוה [צילום: רוגליו סוליס, AP]
דניאל ראקוב, אלדד שביט, תומר פדלון
מחירי הנפט אומנם ירדו לאחר ההסכם לקיצוץ מתמשך בתפוקה, אך מדובר בנקודת מפנה חשובה - גם אם המשבר עלול להתחדש    ניתוח ההסכם מוביל למספר מסקנות בינלאומיות חשובות - כולל בנוגע לישראל
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
רועי בלכר [צילום: תמר מצפי, גלובס]
עורך דין
רועי בלכר, (נולד: 1970) עורך דין ישראלי. שותף מייסד במשרד עורכי הדין KRB.
גורי אלפי [צילום: רונן אקרמן]
קומיקאי, שחקן
גורי אלפי (נולד: 18 בספטמבר 1976), ישראל. קומיקאי, שחקן, זמר, במאי ויוצר טלוויזיה ישראלי.
מגי אזרזר [צילום: איציק בירן, יח"צ]
שחקנית
מגי אזרזר (נולדה: 10 בספטמבר 1986), שחקנית ישראלית. שמה המלא: מרגלית אזרזר סבג.
לכל הערכים במועדון+
האדריכלים
ההכנות לבניית בית המקדש. ציורו של גוסטב דורה

המשכן במהדורה חוזרת - מדוע? מה לומדים מאדריכלי המשכן בצלאל ואהליאב? ומה פשר ההופעה הסדרתית של השבת? וגם: משה הממונה על הקופה הציבורית על כל אלה ועוד בפרשותינו ויקהל-פקודי

▪  ▪  ▪
הסטאז' במשכן

פרשות ויקהל פקודי, שנקראות השבת, חותמות את ספר שמות ואת מלאכת המשכן, כליו וכוהניו, העומדים במרכז החלק השני של החומש. אולם פרשות אלה נראות מעין מהדורה חוזרת של פרשות תרומה ותצווה העוסקות בנושא זה. השאלה היא, מה פשר חזרה זו בשתי פרשות שלמות, כאשר ידוע שהתורה מצטיינת בשפתה הלקונית והתמציתית, ואין בה אפילו תג מיותר ללא משמעות. האם אי-אפשר היה 'לקפל' את שתי הפרשות בפסוק אחד בלבד "ויעש משה ככל אשר דיבר אליו ה'", בדומה לדפוס המוּכָּר בפרשות אחרות?

נראה לי שהתשובה נעוצה בחשיבות המֶסֶר הגלום בפרשות אלה. אם בפרשת אליעזר, עבד אברהם (פרשת חיי שרה), מגוללת התורה בשנית את הקורות אותו, כפי שהוא משחזר בשיחה בבית לבן, במטרה להשיג את האישה המיועדת רבקה ליצחק, על אחת כמה וכמה בפרשת המשכן. בפרשת אליעזר מצביע רש"י על סיבת החזרה, כי "יפה שיחת עבדי אבות מתורתם של בנים". העבד המשרת את רבו, חי בצילו ללא הפסקה, ונאמן לו דבק בדרכי אדונו, המשמש לו מודל של ספר תורה חי בחיי המעשה. באורח חייו ובמידותיו הטובות הוא משקף את מעשי רבו שלמד מהם. הכלל המנחה את התורה הוא כי לא המדרש עיקר אלא המעשה. ביהדות לא התורה הפילוסופית, או התיאוריה חשובה, כמו אצל כל העמים, אלא קיום המצוות בפועל.

עיקרון חשוב זה מקבל משנה תוקף בפרשת המשכן. כפי שהצבעתי בפרשת כי תישא, המשכן מהווה תיקון לחטא העגל. הוא התשובה היהודית האולטימטיבית להתנסות החווייתית השלילית הכרוכה בסגידה לעגל הזהב. במקום הזהב שנתרם לעבודה זרה, הזהב נתרם עתה למשכן למטרות קדושה. כל התכשיטים והבדים שנתרמו למשכן שודרגו למעמד רוחני גבוה. התרבות החומרית קיבלה מימד טהור והפכה לחלק בלתי נפרד מקדושת המשכן. כל העם נטל חלק בהקמת המשכן, אם בתרומה ואם באדריכלות מעשית על-ידי האומנים חכמי הלב.

בדומה לשבט זבולון, הנוטל חלק במצוות לימוד התורה של שבט יששכר, בזכות התמיכה הכספית בו, כך גם במשכן. כל העם נוטל חלק במצוות הקמת המשכן, ושכרו לא פחוּת משֶל האומנים שעסקו בבנייתו, בזכות התרומה בו. שחזור תהליך הקמת המשכן בפרשותינו הוא תיאור ההתנסות החווייתית החיובית של העם במצוות המשכן.

ההשתתפות האקטיבית בקדושת המצווה לאחר חטא העגל, שנבע מההתבוננות הפסיבית כצופים בלבד בהתגלות ה' הסדרתית בניסי מצרים והים ובמעמד הר סיני, חשובה לאין ערוך מלימוד ההוראות. ערכן של ההוראות בתורה הוא במימושן וקיומן בפועל. התורה נבחנת בחיי המעשה ולא בתיאוריה. כל תרומה וכל עשייה המתוארת במשכן מצווה היא, והשכר הוא בהתאם. כפי שמעידה הפרשה, העם עבר את מבחן ההתבגרות היהודית המעשית בהצלחה רבה, מתוך הזדהות פנימית עמוקה עם המצווה. אין ספק, בכך השלימו ישראל את הפאזל החסר במעמד מתן תורה - ההשתתפות האקטיבית והחווייתית במצוות. את הסטאז' המעשי הם עשו לראשונה במשכן, המשמש גם סמל להכלת השכינה הפרטית על-ידי כל יהודי בקיום התורה.

אחדות העם

לא פלא שהפרשה נקראת ויקהל, על שם הפסוק הפותח אותה "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל". המשכן משקף, כאמור, את אחדות העם סביבו. אך האחדות באה לידי ביטוי גם מבחינה חברתית בשוויון בין כל המעמדות. עובדה היא שלאדריכלי המשכן הראשיים מונו שניים: בצלאל משבט יהודה, הנחשב לאליטה של השבטים ול'היי-סוסייטי' של הקהילה, ואהליאב משבט דן הנחשב לנָחוּת שבשבטים ול'אסופִי' של העם. המינוי המשולב לבניית המשכן המקודש הוא אפוא סמל לגישור מעמדי וחברתי בעם. אכן, שמות שניהם נושאים את שם השכינה - בצלאל, ששמו מורכב משתי המילים "בְּצֵל א-ל", ואהליאב, ששמו מורכב מהמילים "באוהל אב" (ה'). הם הצטיינו ברוח הקודש ובכל תחומי האינטליגנציה הרגשית, השכלית, הרוחנית והמעשית "וימלא רוח אלוקים בחוכמה, בתבונה ובדעת ובכל מלאכה". מכאן התואר שלהם החוזר כלייטמוטיב בפרשה "חכמי לב".

אחדות העם היא בראש ובראשונה סביב מצוות השבת הפותחת את הפרשה. לכאורה מה עניין שבת למשכן? כמו בפרשה הקודמת המסר הוא, שמלאכת המשכן אינה דוחה את השבת. נהפוך הוא: היא המקור לל"ט אבות מלאכה, האסורים בשבת.

השבת - ליכוד חברתי ולאומי

ראוי לשים לב להופעה הסדרתית של השבת ברצף, מפאת חשיבותה, החל בפרשת בשלח ועד פרשת ויקהל (פרט לפרשות תרומה ותצווה העוסקות נטו בסוגיית המשכן, כליו וכוהניו). אולם בכל פעם הדגש הוא על היבט שונה, בהתאם להקשר הפרשה. בפרשת בשלח השבת נמנית עם המצוות שניתנו במרה, טרם מתן תורה (רש"י). בפרשת יתרו השבת היא במרכז עשרת הדיברות, זכר ליציאת מצרים המאוזכר בדיבר הראשון כבסיס לכל המצוות מזה, וזכר להפסקת הבריאה הספציפית בשבת מזה. הדגש הוא על שמור מחילול שבת, החל על כל בני הבית ועל זכור - קידוש השבת. ואכן, הדיבר הזה משמש מקור לקידוש של יום השבת, המשמשת גם גורם לליכוד התא המשפחתי.

בפרשת משפטים, העוסקת בעיקר בסוגיות חברתיות, מודגש הפן השוויוני. בדומה לשביתת האדמה בשנת שמיטה, המאפשרת לעניים ליהנות מפירות ההפקר שלה, כך בשבת השביתה מעבודה משותפת לעניים ולעשירים כאחד. המנוחה בשבת חוצה את כל המגזרים, ובמיוחד מוזכרים השפחה והגר - ואפילו החי השור והחמור (בפרט בחברה חקלאית) - שהנטייה היא להעבידם ולהפלותם לרעה.

בפרשת כי תישא מודגשת מהות השבת, המשמשת ברית בין ישראל לה'. מֵעֵבֶר לחוזה השבת היא אות ושלט המכריז על יהדותנו. היא מוזכרת כאמור בהקשר למשכן ובהקשר לעונות חקלאיות שאינם דוחים את השבת.

המדיטציה של השבת

אם בעשרת הדיברות השבת מוזכרת גם כמאחדת את המשפחה, הרי בפרשתנו השבת היא בעלת ייחוד באיחוד לאומי סביב שמירתה. בכל המקומות התורה מצווה על שביתה ממלאכה, ולרוב היא מציינת גם את פן קדושת השבת. המנוחה המוגדרת במונח וינפש, כמו בפרשה הקודמת ובפרשת בראשית - מלשון נפש - דומני מצביעה על בריאת הנשמה היתרה בשבת (ואולי לכך התכוון רש"י, כשציין שהמנוחה הייתה בריאה מיוחדת של השבת, ומשום כך נאמר "ויכל אלוקים מלאכתו אשר עשה ביום השביעי"). הכפילות "שבת שבתון" בפרשתנו משקפת את המנוחה הפיסית והנפשית, בעקבות הנשמה היתרה, וכן מרמזת על איסור חילולה וקידושה גם יחד.

הערה נוספת, הראויה לציון, היא הלשון הסבילה "ייעשה" או "תיעשה מלאכה" בשתי הפרשות האחרונות. ייתכן כי הסיבה היא משום שבניית המשכן נעשתה על-ידי אדריכליה. סיבה נוספת שנראית לי היא האיסור ליהנות מחילולי שבת של אחרים, דוגמת צפייה בטלוויזיה הדלוקה בשבת. הרמז לכך בפרשתנו הוא הפסוק "לא תבערו אש בכל מושבותיכם", כשהכוונה היא כפי שהסברתי כבר לכל יצירת אש, גם בדרך אלקטרונית על-ידי לחיצה על מתג בלבד. אולם מעבר לכך מדובר בהפסד של המנוחה המדיטטיבית וההעצמה האישית המיוחדת בעקבות קדושת השבת.

פרשת פקודי פותחת בספירת המלאי של המשכן בעקבות התרומות. משה רבינו מוסר לעם דיווח מלא על ההכנסות וההוצאות הפיננסיות במשכן, עד לפרטים הקטנים ביותר דוגמת ווי העמודים. משה הוא מודל ליושר אישי ולניהול נכון של קופה ציבורית. לתשומת לב הח"כים, השרים, הרשויות ועובדי ציבור החולבים את הקופה.

שבת שלום!

תאריך:  16/03/2012   |   עודכן:  16/03/2012
ציפי לידר
מועדון הבלוגרים עוקבים: 16 לקבלת רשימות ציפי לידר לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
רשימות קודמות
השבוע קוראים בתורה שתי פרשות, וַיַּקְהֵל ו-פְּקוּדֵי. שתי הפרשות האלו מקבילות לשתי פרשות שקראנו, כל אחת בנפרד לפני שבועיים ושלושה, תְּרוּמָה ו-תְּצַוֶּה שם קראנו את ההוראות שקיבל משה לבניית המשכן וכליו והשבת קוראים על אודות הביצוע של אותן הוראות. זה מתחיל בכך שמשה אוסף את כל ישראל [שמות ל"ה]: [א] וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה, אֶת-כָּל-עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: אֵלֶּה, הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר-צִוָּה ה', לַעֲשֹׂת אֹתָם. בהמשך הוא אומר שני פסוקים, שעניינם הוא השבת ובעזרת השם נספיק לדבר גם עליהם, ורק אחר-כך מתחיל לדבר על המשכן וכליו. [ד] וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: זֶה הַדָּבָר, אֲשֶׁר-צִוָּה ה' לֵאמֹר. [ה] קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה, לַה', כֹּל נְדִיב לִבּוֹ, יְבִיאֶהָ אֵת תְּרוּמַת ה': זָהָב וָכֶסֶף, וּנְחֹשֶׁת. נזכיר כי בפרשת תְּרוּמָה הלשון היא [פרק כ"ה]: [ב] דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה: מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי.
16/03/2012  |  נסים ישעיהו  |   מאמרים
אל תקנו את התעמולה של שוחרי האינטרנציונל הפרולטארי. הם מנופפים בהיסטוריה העגומה של העם היהודי באותה מיומנות צינית בה הימין הקיצוני עושה זאת למטרות אחרות. טקטיקות ההפחדה האלה של השוליים הפוליטיים מעידות על שטחיות התפישה שלהם – שהיא תכונה משותפת (אחת מני רבות) לקצוות הללו.
16/03/2012  |  רועי עידן  |   מאמרים
הנה התבשרנו על-ידי גדעון סער, שר החינוך המוצלח, שיוריד מבחינות הבגרות את כל הנושאים, פרט לשלושה. למען הסר ספק, כל העניין הארכאי הזה עם תעודות הבגרות אינו אלא מעמסה מיותרת ויקרה לתלמידים ולהוריהם, מעמסה שאינה מוסיפה דבר.
16/03/2012  |  פרד כהן-קידר  |   מאמרים
ישראל פועלת מזה 50 שנה בתגובה על מעשי טרור במקום למנוע אותם יובל שטייניץ לא מסוגל לנהל שום דבר, ובתחום המיסים אין הרתעה יש להעניק לבתי המשפט את האפשרות לטפל בעורכי דין השוכחים את חובתם הקשר בין גימנסיה הרצליה לבית הרב קוק לקח בנאלי אך לא מובן מאליו של מסע לפולין
16/03/2012  |  איתמר לוין  |   מאמרים
מזה כמה חודשים מתקיימים בכנסת מפגשים שבועיים, שמטרתם לגבש את הצעת חוק השירה העברית. במפגשים משתתפים אנשי תרבות - ובהם יו"ר אגודת הסופרים הרצל חקק ובכירים נוספים באגודה, כמו גם עשרות מומחים מתחומים רלוונטיים אחרים. הצעת החוק באה לשפר את מצב המשוררים בישראל ואת מצב השירה העברית כאחד. בין היתר, מוצע להקים מועצה לאומית לשירה עברית, בדומה למועצה הלאומית לספורט ולמועצה הישראלית לקולנוע. המועצה לשירה עברית מתוכננת לקבל תקציבים, ולחלקם לפי שיקוליה המקצועיים למשוררים מצטיינים, לאירועי שירה עברית, לכתבי עת ספרותיים, למחקר אקדמי של שירה עברית ועוד. ח"כ אריה ביבי הסכים להתגייס לעניין, ולהעמיד לרשות צוות ההיגוי להצעת חוק השירה את לשכתו, ואת מיטב זמנם של אנשיה. זאת, מתוך תקווה אמיתית כי הצעת החוק תתקבל עוד בכנסת הנוכחית.
16/03/2012  |  אדם דובז'ינסקי  |   מאמרים
סיפורים חמים(72 שעות)
איתמר לוין
שרגא ישלם הוצאות לנתניהו
איתמר לוין
מנדלבליט: אלדד כושל ערכית ומקצועית; אלדד: בודק תמונה מדאיגה על מנדלבליט
היום לפני
דרורה חבקין ז"ל [צילום: מן הטלוויזיה]
זמרת מחומרים טבעיים [1995]
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
מי פה הגיבור? עמותת "להושיט יד" מפגישה מפורסמים עם ילדים שנלחמים על חייהם
כתיבת המומחים
7 "הדיברות" לבחירת בית השקעות
יום הולדת
זכאי יחזקאל 24/4
פולג צבי 24/4
הורוביץ חני 24/4
טאהא ואסל 24/4
לחוביצקי חיים 25/4
רביד גיליה 25/4
טובי חיים 25/4
חברי מערכת News1 (דוא''ל)
   ארד מירבעיתונאית
   גדות יפעתעיתונאית
   דנון יצחקעיתונאי
   וולף איציקעיתונאי
   יוסף עידןעורך חדשות
   יצחק יואבמו"ל ועורך ראשי
   יצחק-אוגנוב גליתעיתונאית
   לוין איתמרעורך משפטי
   מגנזי שרוןעיתונאית
   פישביין איילתעיתונאית
   רויכמן ינוןעיתונאי
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il