|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
כיפת ברזל: חלמאות או רמאות
|
מדוח מבקר המדינה לשנת 2008 מסתבר שמערכת כיפת ברזל פותחה כדי להגן על שדרות ויישובי עוטף עזה. בדוח, שפורסם במרס 2009, אין רמז לכך שהמערכת לא תוכל למלא את ייעודה
|
|
כיפת ברזל. מה טיבה ומה יעילותה? [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
פסק זמן מהפסטיבל הלאומי סביב 'כיפת ברזל'
|
|
ד"ר עודד עמיחי
|
|
חרף ההצלחה הטכנית של מהנדסי רפאל והמסירות והמקצוענות של חיילי צה"ל, כיפת ברזל לא מסוגלת להגן על יישובי עוטף עזה, גם לא על אתרים אסטרטגיים, והיא קורסת כלכלית במבחן כולל. ראשי היישובים והערים בדרום הארץ, במרכזה ובצפונה נקראים להצטרף לדרישה לבדיקה מקצועית ואובייקטיבית של סוגיית הגנת העורף לפני שיהיה מאוחר מדי
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
באתר חיל האוויר נכתב לפני כשבוע: "במהלך השבוע האחרון נורו לעבר ישראל למעלה מ-300 רקטות ופצצות מרגמה. הסוללות של כיפת ברזל שהוצבו בדרום הצליחו ליירט 56 רקטות, מתוך 73 רקטות שסיכנו ריכוזי אוכלוסיה בישראל". קיימים חילוקי-דעות בשאלה האם שיעור יירוט של כשמונים אחוז מהווה הצלחה או כישלון, אך נראה שפרץ ההתפעלות מהמערכת הושפע בעיקר מהעובדה ש-17 הקטיושות שלא יורטו, לא גרמו לאבדות בנפש. צורם במיוחד היה הבוז שהופגן כלפי מי שחשב שהמערכת תספק הגנה מוחלטת מפני הקטיושות, ואפשר לנחש שבוז זה הופגן על-ידי אלה שטרחו ליצור את הרושם שזה בדיוק מה שהמערכת תעשה. הצלחתה (היחסית) של המערכת לוותה בשני מאמרים שפורסמו באתר זה על-ידי ד"ר עודד עמיחי מעמותת "מגן לעורף", בהם הדגיש הכותב את יתרונה של מערכת היירוט באמצעות לייזר על פני כיפת ברזל. באופן מיוחד התייחס הכותב לעובדה שמערכת כיפת ברזל איננה מגינה על היישובים הקרובים לרצועת עזה, בעוד שלטענתו למערכות הלייזר אין מגבלות של טווח מינימום או מקסימום. מובן מאליו שמשקיף מהצד אינו יכול להביע דעה מושכלת בנושא, כיוון שהנתונים לגבי מערכת הלייזר הם חסויים. לעומת זאת, ניתן לבחון, לפחות בצורה מוגבלת, את דרך קבלת ההחלטות לגבי מערכת כיפת ברזל, וזאת באמצעות דוח מבקר המדינה לשנת 2008, שפורסם בחודש מרס 2009. להלן מספר קטעים מדוח זה (כדי שלא לבלבל את הקורא/ת, הושמטו מהקטעים המצוטטים גרשיים): - "בעקבות פגיעת ארבע רקטות קסאם בשדרות ב-28.6.04 ולאור התקדמות טכנולוגית, פנה מפא"ת באוגוסט 2004 בקול קורא לתעשיות הביטחוניות וביקש מהן להציע פתרונות ליירוט קינטי של רקטות קסאם להגנה על שדרות".
"באוגוסט 2005 המליץ הצוות בדוח לראש מו"פ, בין היתר, על פתרון עיקרי לטווח הזמן הבינוני של שלוש שנים. זאת באמצעות התנעה של הדגמת פתרון משותף לרפאל (פיתוח טיל), לתע"א (פיתוח רב"ת ומערכת נשק) ולאלתא, שהיא חברה-בת של תע"א, פיתוח מכ"ם. הפתרון כונה אל קסם ולימים כונה כיפת ברזל. ראש מו"פ אישר את המלצות הצוות בשינויים מסוימים הנוגעים לטווחים ולסוג האיום".
ברור אפוא שהמערכת פותחה כדי להגן על שדרות מפני טילי הקסאם, ואף כונתה בהתחלה בשם החד-משמעי "אל קסם". לאור מידע זה, נשאלת השאלה מתי הסתבר שכיפת ברזל איננה מסוגלת ליירט את טילי הקסאם. את התשובה אי-אפשר למצוא בדוח מבקר המדינה. לעומת זאת, מספר הדוח על ועדה בראשות הסגן המדעי של ראש מפא"ת, יעקב נגל. ועדה זו, שפעלה בסוף שנת 2006, "מצאה כרלוונטיות להגנה כוללת על צפון הארץ ודרומה כנגד רק"ק (רקטות קרקע-קרקע) קצרות טווח, לרבות כמענה להגנת שדרות ואשקלון, את המערכות הקינטיות כיפת ברזל ומסך פלדה (מערכת יירוט רק"ק שהציעה תע"א) ואת מערכת הלייזר הכימי סקייגארד. הוועדה מצאה שקיים יתרון מובהק לחלופות הקינטיות על פני חלופת הלייזר סקייגארד, שעלותה גבוהה בסדר גודל מעלות החלופות הקינטיות ולביצועיה מגבלות רבות". (למרות שאין זה הנושא העיקרי של המאמר, יש לשים לב לפסקה הנוגעת לעלות מערכת הלייזר ולאיכות ביצועיה, ולכך שאנשי "מגן לעורף" מדגישים את עלות היירוט של כל טיל, אך אינם משווים את עלות רכישת מערכת הלייזר לעלות רכישתה של מערכת כיפת ברזל.) ועדת נגל הציגה את עבודתה בפני מקבלי ההחלטות, כולל שר הביטחון עמיר פרץ וראש הממשלה אהוד אולמרט, ועל סמך המלצותיה הוחלט לפתח את כיפת ברזל. מסתבר אפוא שכשהוחלט על פיתוח המערכת עדיין דובר על הגנת שדרות. וממשיך הדוח ומספר: "בעקבות פניית השר רפי איתן בפברואר 2007 לראש הסגל במשרד ראש הממשלה, בדקה המועצה לביטחון לאומי (להלן - המל"ל) את קבלת ההחלטות בסוגיית ההצעות השונות ליירוט קטיושות וקסאמים. באפריל 2007 מסר ראש המל"ל, אילן מזרחי, לראש הממשלה חוות דעת בנושא בחירת מערכת הגנה בפני רק"ק שממנה עלה, כי המל"ל הגיעה למסקנה שמפא"ת קיים תהליך שלם יסודי ומקצועי, בבואו לבחון את הפתרונות המוצעים". גם המועצה לביטחון לאומי דיברה על יירוט קסאמים. |
|
אי-אפשר לרמות את כולם כל הזמן
|
|
|
|
עמיר פרץ. שיטו בו? [צילום: פלאש 90]
|
|
|
בכל הדוח של מבקר המדינה, שפורסם כאמור במרס 2009, אין רמז לכך שכיפת ברזל לא תגן על יישובי עוטף עזה מפני הקסאמים. ובכל זאת, בכתבה שפורסמה שנה לפני כן, בפברואר 2008 בעיתון הארץ, מספר ראובן פדהצור כי: "ראש הממשלה, אהוד אולמרט, הופתע לגלות ביום ראשון כי כיפת ברזל, המערכת שנועדה להגן על תושבי ישראל מפני רקטות קסאם, כלל לא תוכל לתת מענה למצוקתם של אנשי שדרות. ניסויים שנערכו באחרונה, נכתב בהארץ באותו יום, הראו כי כיפת ברזל יעילה נגד רקטות שנורות לטווח שגדול מארבעה קילומטרים בלבד. מכיוון שהמרחק בין שדרות לבית חאנון, משם משוגרים הקסאמים, הוא פחות משני קילומטרים, כיפת ברזל, שעל פיתוחה הוחלט לפני כשנה, תהיה חסרת אונים מול הרקטות האלה". ומוסיף פדהצור וכותב: "ההבנה שכיפת ברזל אינה יעילה נגד רקטות לטווח קצר ולכן אינה מסוגלת להגן על שדרות הייתה נחלתם של מפתחי המערכת ושל אנשי משרד הביטחון שבחרו להתמקד בה זה זמן רב. משום מה, הם בחרו שלא לתת פומבי לנתונים שהיו בידיהם. כאשר אנשי משרד הביטחון, ובראשם שר הביטחון, הבטיחו כי תושבי שדרות יהיו מוגנים לאחר שכיפת ברזל תוצב בקרבת בתיהם, הם ידעו שמדובר בהבטחת שווא". כאמור, דבריו אלה של פדהצור, שפורסמו בפברואר 2008, לא מצאו כל ביטוי בדוח מבקר המדינה שפורסם שנה אחר-כך (במרס 2009). מעניין לציין שגם עמיתו, הפרשן הצבאי של הארץ עמוס הראל, לא השתכנע, שכן כתב באפריל 2009 כי: "על-פי לוח הזמנים המתוכנן, תספק רפא"ל, יצרנית כיפת ברזל, את המערכת הראשונה לחיל האוויר לקראת סוף השנה הנוכחית. המערכת המבצעית הראשונה אמורה לספק הגנה לאזור שדרות וכנראה גם לאזור אשקלון". במקרה זה התאמתה האמירה כי אי-אפשר לרמות את כולם כל הזמן, והשאלה היחידה שנותרה פתוחה היא האם הייתה זו חלמאות או רמאות. האם ידעו כולם מלכתחילה שכיפת ברזל לא תוכל להגן על שדרות, או שהדבר התברר רק במהלך הפיתוח. האם ייתכן שחלק מאלה הקושרים היום כתרים לראשו של תושב שדרות עמיר פרץ, שדחף את פיתוח המערכת, רוצים לטשטש את העובדה שפשוט שיטו בו, והטעו אותו להאמין שהמערכת תוכל להגן על שדרות? כך או כך, הקטעים שצוטטו לעיל מדברים בעד עצמם.
|
|
| תאריך:
|
25/03/2012
|
|
|
עודכן:
|
25/03/2012
|
|
אהוד פרלסמן
|
|
כיפת ברזל: חלמאות או רמאות
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
אנה מירושלים
|
25/03/12 21:22
|
|
|
|
|
|
מורה נבוכים
|
26/03/12 12:54
|
|
|
|
|
|
אהוד פרלסמן
|
27/03/12 10:27
|
|
|
|
2
|
|
ע_הראל
|
25/03/12 21:32
|
|
|
|
|
|
אזולאי מיכאל
|
29/01/13 07:23
|
|
|
|
3
|
|
חשדנית
|
25/03/12 23:24
|
|
|
|
|
|
נחצ'ה 10
|
30/03/12 05:37
|
|
|
|
|
|
חשדנית
|
30/03/12 15:30
|
|
|
|
4
|
|
חשדנית
|
25/03/12 23:48
|
|
|
|
|
|
חשדנית
|
26/03/12 00:33
|
|
|
|
|
|
חשדנית
|
26/03/12 01:14
|
|
|
|
|
|
תגובה מוזמנת
|
26/03/12 09:08
|
|
|
|
5
|
|
האמת
|
26/03/12 10:35
|
|
|
|
6
|
|
עודד עמיחי
|
27/03/12 19:34
|
|
|
|
|
|
ע_הראל
|
17/04/12 21:53
|
|
חברת רפאל, המפתחת והמייצרת של אמצעי לחימה מהמתקדמים בעולם עבור צה"ל ומערכת הביטחון, ובהם מערכת "כיפת ברזל", שהפכה במהלך 2011 למערכת מבצעית, ומערכת "מעיל רוח", סיימה את שנת 2011 עם רווח נקי של 111 מיליון דולר (397 מיליון שקלים).
|
|
|
|
|
בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
