לפני זמן קטן צלצלתי לבית-ספר כל שהוא. ביקשתי, נינוח ומאופק, באדיבות מודגשת, לשוחח עם אחת מהמורות בו. שיחה היא לשון הפלגה. בסך הכל רציתי לשאול אותה שאלה. היא לא היתה. ביקשתי את מספר הטלפון הנייד שלה. המזכירה הצטערה באוזניי ואמרה " אנחנו לא מוסרים מספרי טלפון של מורים". נואש, ביקשתי לפרוט על אחרון מיתרי הרגש שלה. אולי תוכלי, הצעתי לה, למסור לי, בבקשה, את מספר הטלפון בביתה של המורה. "יש לי רק שאלה קטנה לשאול אותה", התוודיתי את שבועתי באוזניה.
קשוחה ובלתי מתפשרת, קפואה ובלתי מופשרת, היא המשיכה להצטער. "אני לא יכולה, תבין אותי", ביקשה, הציעה, המליצה, הפצירה, כמעט התחננה. לא הבנתי אותה. כעסתי עליה (בלב, בשתיקה). הסירוב שלה קומם אותי, לכן, ברשותכם, קוראים יקרים, החל מנקודה זו אחדד את העניין, אשר בגללו אני כותב את הרשימה הזו, אביע תמיהות ואקשה קושיות.
היא כן יכולה. זה בדיוק הנושא. בוודאי שהיא יכולה. המספר של המורה רשום לה במקום בולט, מודגש, במרחק ריס מעיניה. מי הנחה אותה לאסור מסירת מספרים של מורים? האם היא הונחתה לעשות זאת או, אולי, היא עושה שימוש בשיקול דעת עצמי?
בשביל מה הצטיידה המורה - כמו רובנו ככולנו- בטלפון סלולרי, אשר יילך עמה באשר היא תלך ובכל מקום ובכל שעה שתהיה בהם - שם היא תהיה, כצפוי, כמשוער וכמצופה, זמינה עבור מי שמבקש לשוחח אתה?
מספרי הטלפון של אנשים רבים נתונים תחת איפול וחסיון. מודיעין 144 מנוע מלמסור אותם. שקט, הס, פן תעיר, חלילה, את האיש אשר אתה מבקש לשוחח אתו, לפעמים על עניין סתמי, שולי, זניח, כמשקלם של חלק גדול משיחות הסרק של בני אדם.
לא רק אנשי שם ומעלה, אשר הנימוק לחיסון הטלפונים שלהם מובן- גם אם לא מוצדק - ומנומק בזכותם להימנע מהטרדתם על-ידי אנשים אשר מעריצים אותם ובשל כך רוצים סתם להטרידם, לא מוסרים את מספריהם. עושים זאת רבים אחרים. מדוע, בעצם?
אולי על מורים לא חלים מלוא המשמעות והתוכן של המושג אנשי ציבור אבל אנשים לא מעטים רוצים, לפעמים אפילו זקוקים, לדעת את מספר הטלפון שלהם ולו רק להיוודע באמצעותם על אודות פרטים חשובים הקשורים לילדיהם.
דווקא אני, אשר לא אחת קובל ומתריע נגד טרדותיו השונות של המלל העקר, הסתמי והמיותר, שמתמלמל לו פה, שם ובכל מקום וזמן, על כל פה ובכל אוזן, מלל להגני אשר ריבויים של הטלפונים הניידים העצימו לכלל מגפה, מביע כאן תמיהה על העדר זמינותה של מורה - אחת מרבות - אשר דבר לא יפקיע אותה מאלמוניותה הטובה והנוחה לה גם אם מספר הטלפון שלה יימסר למי מאתנו שמחפש אותה רק כדי לשאול שאלה אחת קטנה, לגיטימית, לא חטטנית, לא מציצנית, לא פולשנית. רק שאלה שקטה ובלתי מזיקה, שאלה לשונית.
אי-ידיעתי את התשובה לשאלה, שאותה רציתי לשאול את המורה, אשר כל מספרי הטלפון שלה (שבהם, מן הסתם, הייתי עשוי להשיג אותה) נותרו עד היום חסויים ועלומים.
האם רק במקומותינו הירחמיאליים והשלומיאליים - כתריליבקה, סדום וחלם כורתים ברית משולשת של ערים תאומות?.
