כשקברניטי הביטחון מוכים בעיוורון צבעים

מבחן קבלה לקורס טייס מתחיל מניפוי עיוורי צבעים, שלפעמים לא מודעים שאינם קולטים את כל שבעת צבעי הקשת. הלוואי ואפשר היה לעשות זאת למועמדים לניהול הביטחון הלאומי שלנו. כי גם כאן קיימים שבעה מישורים בהם יש לפעול, במקום להסתפק באבחנה של שחור/לבן בין פתרון צבאי לזה המדיני. לא אכנס כאן לתיאור סך המישורים שמרכיבים את הביטחון הלאומי, אותם הצגתי במפורט בספרי "ללמוד מהחיים", ואסתפק רק בהצבעה על פעולה במישור אחד, בה יש לנקוט מול הסכנה האירנית, לפני המשך הדיבורים העקרים על תקיפה צבאית (ברמזים של "תחזיקו אותי") - או המשך הדיפלומטיה של התמקחות מילולית עם רמאי השוק הפרסי.

כבר לפני תשע שנים, עם תחילת ההתקפה האמריקנית על עירק, קיבלו נשיא ארה"ב וצוות יועציו תזכיר מפורום ותיקי מלחמת העצמאות של ישראל – מלומדי הניסיון ממלחמות האזור – ובו המלצה לפעולה הראשונה שיש לעשות עוד לפני ואף במקום כיבוש בגדד. פעולה זו, הנדרשת כיום יותר מאז, היא במישור הגיאופוליטי, שאין בה שום סיכון לארצות המערב: לחדש את זרימת הנפט בצינור ההיסטורי מקירקוק של כורדיסטן לנמל חיפה – כמוצא ראשי של ייצוא הנפט העירקי למערב.

לא צריכה להיות שום בעיה לארגן כוח שיטור משותף לכורדים, לממלכת ירדן ולישראל שיאבטחו את תוואי הצינור, לתועלת כל השותפים למהלך. זה ישחרר מיד את מסלול אספקת הנפט למערב מאיום הסתימה במצרי הורמוז, המעברים הלא-בטוחים במצרי בב-אל-מנדב ותעלת סואץ, ובנוסף לכך - חיסכון של 5000 ק"מ שייט המיכליות בכל כיוון. לא אעלה על הכתב את ההשלכות האחרות שייצור מהלך גיאופוליטי זה (אם נדע לנצלו), אך לא קשה לדמיין אותן.

תחת הכותרת של "פורום מבוגרים אחראים", בחתימת אישים מוּכרים, נשלחה הצעה מפורטת בנושא לנשיא פרס - לפני פגישתו האחרונה עם הנשיא אובמה, וחבל מאוד שלא הועלתה לדיון, שלא היה סוטר את המדיניות העקרונית של ארה"ב. גם ראש הממשלה נתניהו מודע לתוכנית זו, שניצולה הנכון יכול לשתק את תוכנית הפצצה האטומית של אחמדינג'ד, ללא סיכון חיל האוויר שלנו, ומבלי להרגיז את כל העולם.

מעליב ומדאיג לשמוע את רמת הוויכוחים עם מי שמילאו תפקידי מפתח בביטחון הלאומי, החושפים את שטחיות הבנתם בתכנון אסטרטגי. אני עדיין מצפה למבוגר האחראי בהנהגת המדינה שיבין דברים פשוטים אלה ויעשה איתם משהו.