צרותיי הספרותיות עם הסופר צור שיזף

הצהרת על מיני מרד ספרותי ובו דרשת מן ההוצאה שלך שלא למכור את ספרך החדש "אשת הטייס הנעלם" במחיר מבצע. "או מחיר מלא או כלום!" דרשת. קבלת על כך שעל ספרך הקודם לפני עשרים וארבע שנה הרווחת 50,000 שקל ועל זה רק 5,000 שקל. אז אתה כועס וממורמר כי זה לא מספיק. מצבך עדיין לא רע. מרבית כותבי הספרים אף את הסכום הזה לא יראו.

לפני כשלוש שנים הוציא עבדך ספר ביכורים, "42.2 סיפורים קצרים ומסלולים ארוכים על ריצה ואהבה", ספר שגם נמכר לא רע בכלל. כסף כמעט שלא ראיתי ממנו ואף לא ציפיתי. קיבלתי מחמאות רבות וכנות, וזה הציף אותי בכזו שמחה ששכחתי בכלל לחשוב על כסף. האמת, כולם חזרו ואמרו לי איזה בר-מזל אני שבכלל הוצָאת ספרים נאותה ניאותה להוציא את ספרי על חשבונה המלא ולא לדרוש ממני דמי השתתפות (שתמיד עומדים משום מה על 30,000 שקלים!).

סופר אינו פטור מחוקי הכלכלה

הייתי קונה את ספרך במחיר מלא-מלא. באמת, למרות שלא קראתי עדיין פרוזה פרי עטך, עמלת על ספרך וראוי שתקבל עליו מחיר מלא. אבל אני רוצה לנצל את מאבקך ולספר גם על צרותיי הספרותיות: אין לך מושג כמה ספרים ממתינים לי לקריאה. כרגע אני קורא את "שלג" המצוין של אורהן פאמוק. מכרה טובה השאילה לי אותו, אחר-כך ממתין לי בתור הספר החדש של הרמן קוך, "בית קיץ עם בריכה". הייתי בספרייה הציבורית ביישוב בו אני מתגורר והוא היה פנוי להשאלה, אז הזדרזתי והשאלתיו. הספרנית קצת התלוננה שלמרות שיש בספרייה רבי-מכר ואלפי ספרים מצוינים - וכידוע לך הספריות היום הן ברובן ככולן חינם אין כסף - אנשים לא באים. למה? אלוהים!

חוץ מזה, ממתינים לי ליד המיטה עוד כ-10 ספרים! "מלאכים על התקרה" לעמוס מוקדי, "ולו שתי נשים" לחוה עציוני-הלוי, "יותר מדי נינה", "השועל של יום שני" ועוד ועוד. בחדר עבודתי ממתינים לי לקריאה גם חמישה ספרי עיון. אתמול חבר תחב לידי ספר של מרגרט אטווד, כי שמע שנדלקתי עליה לאחרונה אחרי שקראתי את "עין החתול". עניתי לו תשובה שנשמעה כתשובת מנהל גן אירועים לזוג מאורסים: "'אי אם פולי בוקד'. תפוס עד החורף לפחות", ולמרות זאת הוא הותיר אותו ברשותי. "תקרא מתי שתקרא". כבר 11 ספרי פרוזה ממתינים...

זה עוד לפני שבוע הספר שאני יודע שעוד כמה סופרים אהובים עומדים להוציא ספר חדש, ומיד אחר-כך יש לי יום הולדת ורבים מקרוביי יודעים שאני חובב קריאה... ובערך כל עשר דקות אני שומע על ספר חדש ומסקרן שיוצא לאור. זה משמח אותי, כי אני מאמין שמי שכותב הוא אדם טוב וחיובי לחברה אבל גם מדכא כמו להגיע לארוחת מלכים שבע לגמרי. אז גם סופרים לא פטורים מחוקי הכלכלה. כשיש הצע כה רחב ועשיר, והוא עולה אלף מונים על הביקוש - המחיר יורד. Tough.

אז רשמית אני סבור שמגיע לך מחיר מלא על ספרך - מעשית גם אם תיתן לי היום את ספרך חינם אין כסף, תמורת חוות דעתי בלבד על הכתוב בו, חוששתני שאאלץ לסרב בנימוס. אני עדיין לא נוטל על עצמי חובות קריאה לשנה הבאה. כמו שוליית הקוסם בסיפור הילדים החביב, אני חושש לטבוע. אז אתה מדבר על מחיר מלא? היכן אתה חי?

שתי הערות לסיום

הערה חברתית: גם סופר לא פטור מחשיבה על החלש ממנו. אני מעריך שכוונת מאבקך היא לקדם את חוק הסופרים שאולי יבטיח לך באמצעות חקיקה מחיר מלא על ספרך. אבל לא יזיק אם בהזדמנות זו תפעל שהחוק ייטיב גם עם כותבי ספרי ביכורים, משוררים, כותבי ספרי עיון וקובצי סיפורים קצרים. מצבם לרוב אף קשה ממצבך (כאמור, רובם לא רק שלא רואים אגורה מיצירתם, הם אף משתתפים כספית בהוצאת הספר). אז הנה רעיון: להציע בחוק המדובר שכל ספר חדש מאת סופר מוכר שיוצע בשנתו הראשונה במחיר מלא יימכר תמיד ביחד עם ספר ביכורים! סופר ותיק יאמץ סופר חדש. תחשוב על כך.

הערה אישית: אשמח לשלוח אליך חינם אין כסף (או לכל אחר שיבקש) את האנתולוגיה "ציקלון הזיכרונות" ("כתב"). גילוי נאות: שלושה וחצי סיפורים קצרים שלי ראו בו אור.