פמיניזם ישראלי וריבוד מעצב

בעוד שאלת משמורת הילד משמשת לגיוס כל האינסטינקטים של הפמיניזם המיליטנטי במקומותינו, והוויכוח מתלהט, עם כל הטובים והרעים שבו, הרי שהמתבונן חד-העין עשוי להבחין כאן גם במישור לאטנטי (מובלע, סמוי) שרישומו ניכר הן בתחום האישי והן בתחום הריבודי של איוש משרות אליטה במדינתנו. זהו מישור או מצב שאינו חלק מהמאפיינים האנושיים האוניברסליים בכללותם, וגם אינו נוגע באופן חזק בשאלה של דומיננטיות פטריארכלית או מטריארכלית.

שכן ריבוד עמדות דומיננטיות, יתרונות שונים והמשכורות הגבוהות יותר ממשיכים לנטות לכוון הגברים. ואולי הפמיניזם המיליטנטי הישראלי אף מנציח מצב זה, באופן פרדוקסלי.

אנסה בשלב ראשוני זה להציג את הנושא באופן סכמטי ובסיסי.

לשם הדגמה ולשמה בלבד, אביא כאן טקסט מתון יחסית של דובר אנטי-פמיניסטי (ששמען של חלק מניסוחיו יצא לגנאי מסוים). לעיתים, להבנת תופעה, ואף להתפלמסות איתה, ראוי להביא מה שהסוציולוג הדגול מאקס וובר כינה "טיפוס אידאלי" - ביטוי מוקצן, קצה של הרצף.



לאחר שקראנו, קיבלנו תחושה חזקה וחדה של הלהט בו מתנהל הוויכוח הזה, תוך פריסת הסצינה הפמיניסטית (באופן מוטה אמנם) על כמה ממאפייניה. מה ניתן לאמר? האם מדובר באופן כללי בסיטואצייה הבין-מינית במערב, זו המשולבת במערכים החברתים-כלכלייים?

אסטה הצידה לחלוטין ואטען שצריך לראות את הגון המעצב המקומי ולא להתעלם ממנו.

ולהלן כאמור רושם ראשוני המוצג סכמטית:

כך, עשוייה להתקבל התחושה כי בתחומים חולשים, נוצר בארצנו זן מיוחד של נשות קריירה אמביציוזיות, מיליטנטיות, דעתניות ומטופחות, הנוטות להנשא לבן זוג בעל רטוריקה "נאורה" אך חדל אישים וכשרון. זאת למען לא יגביל את המרחב האישי שלהן.

הן נוטות לסדר לו תעסוקה ולנסות להבריג את הלא-יוצלח ולדחוף אותו לאיזה עמדה קובעת או ג'וב משתלם: לעיתים, לשבץ בדירקטוריון חברה ממשלתית גדולה, לעיתים - כסגן מנכ"ל או איש יחסי הציבור של הארגון וכיוצא באלה.

במידה ואינו ממש כזה - חדל אישים ולא יוצלח - אז היא מניחה, בעקבות ניסיונה עם הג'נטלמן, שהוא נוח ל"סרוס" וקל להפעיל אצלו את "כפתורי הניטרול.

כך, מנשר הלעגנות לשלומיאליות הגברית שתלתה בלוח המודעות של בית המשפט כבוד השופטת לעניני משפחה המוזכרת במאמר למעלה, דומה שאינה סתם בחזקת "בדיחות גברים" כמו שיש בדיחות חותנת או בדיחות נשים.

_________________

בדיחות הגברים של האחראית על בית הדין לעניני משפחה בחדרה


_________________

וכי בעל לא יוצלח, שלה עצמה נניח, הוא שמדובר בו כאן למעשה, דהיינו, האם גם הוא מהסוג "המשתין על הקרש ובעל הידיים השמאליות"? ויתכן שרבים אחרים מבעליהן של חברות לקליקה, ולשדרה החברתית הזאת בכלל?

מדובר גם בדור חדש, שכן בדור קום-המדינה ולפני כן הזוגיות של "בני הנאורות השלטת" לא שאפה לחדלן את הגבר, הגברים הופיעו לפחות כשווים לנשים בכישוריהם, והנאמנות הזוגית שלטה.

מדובר איפוא בצמיחת דור של נשים מסרסות, תופעה ניזקית, שכן היא פועלת לרבד כה רבות מהעמדות המשמעותיות במדינה בטורים-טורים של גברים שמוטים ולא יוצלחים. כאלה המתנערים מכל אחריות בחיוך מתחטא, נכמר ומעורר סימפטיה. כאלה המשליכים בזמן פלישת האמריקנים לעירק והחשש לטילים, אלפי חיות מחמד לרחוב תוך בריחה לחו"ל או לישוב מרוחק. כאלה התומכים מרחוק וללא כל השקעה ממשית בענינם של הפלישתינים, תוך מעבר הלאה על פני העוולות בקומה מתחתם.

אחזור על הדברים: ריבוד רבות מאד מהעמדות המשמעותיות בטורים-טורים של גברים שמוטים ולא יוצלחים, חסרי יושרה ואתיקה ומתנערים מאחריות.

זאת תוך ניפנוף בעלי הכשרון, היוזמה והיכולת.

לכן, חלק מהמערכות במדינתנו בשלבי קריסה שונים ומצטיירת יותר ויותר תמונה של מדינה גולשנית השרוייה קמעה בטרוף מערכות פה ושם. רגע, האם ראיתי כרגע בעיתון-הבוקר נכוחה, אבוי, שלווין הביון אופק 6 התרסק, ואבדו בהינף אחד של ירחמיאליות 360 מיליון שקל? ונזכרים באותו עניין, אוי לאוזניים שכך שומעות, שגם החץ שהושקעו בו עד כה 3 מליארד דולר, גאוות התעשיה האווירית, וכי לא ניתגלתה בשילוחו האחרון בקליפורניה, לאחר כל כך הרבה שנות הרצה, איזו בעיונת קטנטונת ולא צפוייה שתוארה כבסיסית ביותר ("איך לא ראינו את זה קודם?")?

עד כאן, התאור הסכמטי. קחו זאת או עיזבו זאת.