בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
המוחים, אמש (30.6.12). כבר לא פופולריים כמו בקיץ דאשתקד [צילום: פלאש 90]
|
|
|
המחאה השנואה
|
האם הממשלה החלה לתכנן את עתיד מעמד הביניים? להפחית מיסים במקום להעלות? האם יוקר המחייה ירד בשקל? האם יש איזשהו צדק חברתי חדש וחלוקה בנטל? לא. אז איך זה שכל-כך הרבה אנשים לא אוהבים את צעירי המחאה?
|
|
|
|
|
ה"תקשורת" לא מחבבת את המחאה החדשה, לא מתלהבת מהמנהיגים הצעירים, כועסת עליהם ממש, בעיקר בגלל ירידה מוכחת בהכנסות בפרסום מהקיץ הקודם | |
|
|
|
|
|
בשלב זה של ראשית המחאה מספר שתיים בישראל, המחאה שנואה במיוחד על-ידי השלטון בישראל ועל-ידי חלק מהאוכלוסיה. ב"קבלת הפנים" שעורכת הממשלה למחאה, אין שום פליאה. אף שלטון שהמוחים נגדו מבקרים אותו ומבקשים להקיא אותו או לפחות לשפר אותו - לא אוהב מחאה. כך היה וכך יהיה בכל הדורות. אבל מה שמובן פחות - התגובה הנוכחית של חלק מהציבור מול המחאה - הוא הרצון לטאטא אותה מהר ומיד מתחת לשטיח כלא הייתה ובלי שתתחיל, שוב, להטריד את מנוחת השכנים. האם הכל בסדר במדינת ישראל? הטייקונים החזירו חובות? ויתרו על הריכוזיות, חילקו את כספם העודף לעמותות? מכרו את המטוסים הפרטיים? הורידו את משכורות ה"בכירים"? האם הבנקים הורידו מחירי העמלות ורשתות המזון את מחירי המזון? האם הממשלה החלה לתכנן את עתיד מעמד הביניים? להפחית מיסים במקום להעלות? האם יוקר המחייה ירד בשקל? האם יש איזשהו צדק חברתי חדש וחלוקה בנטל? האם רואים את המשיח מתקרב על חמורו? לא. אז איך זה שכל-כך הרבה אנשים לא אוהבים את צעירי המחאה? איך זה שהם מפריעים וגורמים לאנטגוניזם כזה? לפתע הפכו למפירי החוק והסדר מספר אחת בישראל, שורש כל הרע בכלכלה ובהתנהגות בישראל. הם מתקבלים בעיקום אף ענקי, שלא לדבר על אלימות משטרתית, לא פרופורציונלית ותמוהה כמעט ברמה של המשטרה הסובייטית נגד הצ'צנים. נכון לעכשיו, עובדה - ה"תקשורת" לא מחבבת את המחאה החדשה, לא מתלהבת מהמנהיגים הצעירים, כועסת עליהם ממש, בעיקר בגלל ירידה מוכחת בהכנסות בפרסום מהקיץ הקודם. חברות המזון שהותקפו על-ידי המחאה ונדרשו להוריד מחירים (הורדת מחירים - אפיזודה שחלפה) צמצמו בהרבה את תקציבי הפרסום - מה שפגע כלכלית בחברות הפרסום, ביוצרים, בבעלי העיתונים ובטלוויזיה. התוצאה היא שהתקשורת מפנה גב לפרק ב', מעקמת את האף מול העניין כולו ובעצם מגיבה כמי שמרוצה בתכלית מה"מצב", מהחלטות הממשלה, מאי-ביצוע תוכניות חלוקה מחדש של התקציב, מאי-שוויון ומההטבות המפליגות בכל תחום, בעיקר לחרדים - למען הקואליציה הקדושה.
|
בוטות של שרון גל ויוסי אחימאיר
|
|
|
גל. זכור לרע [צילום: ישראל מלובני]
|
|
|
עם כל הכבוד וההערכה ליוסי אחימאיר, עיתונאי ותיק, יועץ תקשורת ומוערך (אחיו של יעקב, זוכה פרס ישראל), מקוממת התקפתו הבוטה - ב מאמר באתר זה - את המחאה החדשה כמחאה של "צעירים מפונקים" ו"ומנהיגי-בוסר". כאילו איזושהי מחאה או מהפכה חברתית נעשתה אי-פעם על-ידי מבוגרים מנוסים. לדעתי, צעירים מפונקים מבלים בשפת הים, נוסעים לחו"ל, הם בעלי מכוניות פאר ושקועים רק בתענוגות אישיים או בהשקעה בעצמם ולא בזולתם. לא נראה לי ש דפני ליף וחבריה מפונקים. נכון לעכשיו, אף אחד בינתיים לא הפך למגה-מושחת, לא נהנה ממשרות בכירים, מהטבות כלכליות וכדומה. הם צעירים שעובדים קשה ואכפת להם ממדינת ישראל ומהצלחתה בדיוק כמו שאכפת ליוסי אחימאיר. שרון גל ייזכר לרעה בשל הראיון שניהל בשנה שעברה בתוכנית לילה כלכלי שהוא מגיש - עם דפני ליף. הוא התנפל עליה בבוטות, ברוע לב נדיר, פשוט "קרע" אותה לגזרים בלי להסתיר שנאה אישית על כך (בין השאר) שהוריה גרים בכפר שמריהו. זה היה ראיון של שנאה בוטה ולא עניינית. השנה שוב פנה אליה בבוטות (הפעם בפייסבוק) יוצאת-דופן. "איפה דפני ליף עבדה מהקיץ?" - שנאה ענקית שלא הייתה מרשה לו לפנות כך, נגיד, ל אהוד אולמרט. הכל אישי, אז שרון גל "בונה" לעצמו קריירה מפוקפקת על נושא המחאה שלא מוצאת חן בעיניו ותוקף את יוזמת המחאה הראשונה (ליף) בשצף קצף בלתי מוסבר. אלו הן דוגמאות קטנות אך בולטות בשטח. המשטרה שעצרה בערב הראשון 81 מפגינים על תקן פושעים ואנרכיסטים ששוחררו על-ידי בית המשפט כמי שלא עברו שום עבירה, החליטה להוריד פרופיל ולהניח לאנשי המחאה 2 למחות שוב, ולהביע את חוסר שביעות רצונם מהשלטון בישראל וממצב מעמד הביניים.
|
אין הרבה תקוות לשינוי קרוב בתחום "הצדק החברתי" בישראל. המצב הכלכלי העולמי הגרוע הולך ומתקרב לגבולות ישראל בצעדי ענק, זאת על-אף הפרופגנדה של ביבי-שטייניץ, כי ישראל היא "אי של שפיות כלכלית ויציבות בעולם". ובכל זאת, למרות שתוצאות לא ייראו בשטח בעתיד הקרוב, המחאה היא בית ספר לדמוקרטיה ומלמדת את הצעירים יותר, אלה שגילם צעיר מדי למחאות, שיש לאזרח זכות להתקומם, להביע את דעתו, לצאת להפגנות, לא לקבל את השלטון כמובן מאליו, לא להסכים עם כל מה שהממשלה האינטרסנטית (כל ממשלה) עושה למען עצמה בלבד, ולא לטאטא את כל העוולות מתחת לשטיח.
|
|
תאריך:
|
01/07/2012
|
|
|
עודכן:
|
01/07/2012
|
|
שולמית קיסרי
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
העם כרגיל משלם
|
1/07/12 14:23
|
|
2
|
|
במחאה חברתית
|
1/07/12 14:48
|
|
3
|
|
אלישמע
|
1/07/12 15:12
|
|
4
|
|
זקן
|
1/07/12 15:18
|
|
5
|
|
חד גדיא
|
1/07/12 15:33
|
|
6
|
|
אוהד ג
|
1/07/12 15:40
|
|
7
|
|
אריק ברהום
|
1/07/12 15:53
|
|
|
|
תגובה לברהום
|
1/07/12 19:05
|
|
|
|
סתם מעניין
|
9/07/12 20:42
|
|
8
|
|
אולי ואולי
|
1/07/12 15:57
|
|
|
|
זה די ברור
|
9/07/12 19:29
|
|
9
|
|
בן צבי
|
1/07/12 15:58
|
|
10
|
|
בן צבי
|
1/07/12 16:23
|
|
"צדק קיצוני - פירושו פגיעה קיצונית" (וולטר)
|
|
|
זאת אחת המוצלחות ביותר בעיני: "הומלסים הביתה" - כתובת גרפיטי שמחייכת אלי בימים האחרונים בסמטאות. ואני מחזיר חיוך, כשאני חושב על האבסורדים הללו שאני נתקל בהם בכל מקום. בסופו של דבר, אבסורד הוא סיפור עצוב, במיוחד כשמדובר בתופעות כמו אלי ישי או אנסטסיה מיכאלי. אבל האבסורדיות שבהם בכל זאת מצליחה להצחיק אותי. והרי עדיף לצחוק מלבכות, לא?
|
|
|
אין כוונתי לקטרג או לשמוח לאידם של מוכים אך המראות מצפון ת"א - של מוכי ה"מחאה החברתית" וטרונויותיהם, אינן אלא צבועות. אינני יודע מה התחולל שם ממש ויתכן בהחלט שהצדק איתם - על אלימות המשטרה, אבל מאלה שאינם מוכנים לשמוע את ה"צד השני" במאבקים בין המשטרה לחרדים אין זכות להתלונן אח"כ על "אלימות המשטרה".
|
|
|
כבמכת פטיש הלמה בי הידיעה על מורי ורבי, יצחק שמיר, המנהיג שזכיתי לעבוד שמונה שנים רצופות במחיצתו ולצידו, שאיננו עוד. זה קרה בשעה 5 אחה"צ בשבת, כמה דקות לאחר שהבת גלעדה ביקרה אותו במוסד הסיעודי בהרצליה שבו נמצא מאז 2006, ובו עברו עליו שנותיו האחרונות, כשזכרונו בוגד בו, כשהתקשורת עמו נעשית קשה מיום ליום, עד לנתק מוחלט.
|
|
|
"לא נסבול הרמת יד וחסימת כבישים. המדיניות שלנו היא לחקור ולעצור ובמקרים חמורים אף לעצור עד תום ההליכים" - כך אמר המשנה לפרקליט המדינה"
|
|
|
|
|
|
חיים רמון
רוב הפרשנים הצבאיים תומכים עתה בתוכנית המטכ"ל להיכנס לרפיח, להרוג כמה מאות מחבלים ואז לצאת ממנה, אפילו שדרך פעולה זו כבר נכשלה כישלון חרוץ בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
|
|
|
יוסי אחימאיר
כשבקפלן מתחדשות ההפגנות הסוערות להפלת הממשלה, כחזרה לימי טרום השבעה באוקטובר, מתברר כי ההפגנות למען החטופים מתמזגות איתן, מזדהות עם אותה מטרה ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
|
|
|
דרור אידר
האנטישמיות הגואה באוניברסיטאות בארה"ב ביחד עם המלחמה המתמשכת, גורמים לפקפוקים בצדקת הדרך מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|