כאשר שמעתי לפני מספר ימים אודות פרשיית מכבי תל אביב ומשחק הכדורגל בראש השנה, נזכרתי באירוע דומה שהייתי עד לו, שהסתיים "קצת אחרת":
היה זה לפני כ-40 שנה, בשנת תשכ"ו, בארה"ב עמד להתקיים ה- World sereis המפורסם, משחק הגמר של ליגת הבייסבול - המשחק הלאומי של אמריקה, ומי שקצת "טעם אמריקה" יודע שזהו האירוע מספר אחת מעבר לכל אירוע גדול ככל שיהיה. תאריך המשחק שנקבע כמובן לפי התאריך הלועזי, נפל בדיוק ביום שבו חל לפי הלוח העברי ליל יום-כיפור.
מעבר לבהלה שפקדה את כל אוהדי הבייסבול היהודים, התמקדה הסערה "במחותן הראשי" של המשחק - שחקן בשם סנדי קאופקס שתפקד כ'קאוטרבק' (אם איני טועה) בקבוצת ה-dodgers, אחת הקבוצות שהעפילה ל-world sereis.
שחקן זה שהיה יהודי, הודיע לתדהמת כולם כי אינו עומד להשתתף במשחק שייערך ביום כיפור שהוא יום קדוש לעם היהודי. ראשי הקבוצה שלא ששו לוותר על כוכב בסדר גודל זה הפעילו עליו לחצים עצומים בצורת מלגה מיוחדת בסך 50,000 דולר (בשנת 1965!) באם ישחק, וכן איימו עליו שבאם יעמוד בסירובו יפוטר מהקבוצה.
אך סנדי עמד על שלו: "כיהודי אינני יכול לעשות שקר בנפשי ולשחק ביום כיפור", הלחצים הרבים לא הועילו ואכן סנדי קידש שם שמים וגרם לסערה תקשורתית ענקית בארה"ב וקנדה, כל כלי התקשרות פרסמו בהרחבה את מעשה הגבורה (כך הם התבטאו) ופרסמו כתבות נרחבות על קדושת יום הכיפורים לעם ישראל.
ולמי שתמה האם הייתי אוהד בייסבול כל כך נלהב שאני בקי בפרשיה זו, צר לי לאכזב שלא בייסבול ולא יער, אלא שבאותה התקופה זכיתי להשתתף בחצרו של הרבי מליובאוויטש בניו יורק, וזכורני כיצד בהתוועדות בשמחת תורה באותה שנה, הקדיש הרבי שיחה ארוכה על הזכות העצומה שנפלה בחלקו של אותו שחקן, שעמד בתוקף ובמס"נ שלא לשחק ביום כיפור ובכך קידש שם שמים ברבים.
וכאן ברצוני לשאול שאלת תם: כיצד קורה הדבר ששחקן אמריקני שלא גדל בארץ ישראל, ולא התחנך בבי"ס דתי ואף לא ממלכתי, וכנראה התחנך בביה"ס לא יהודי, לא דיבר עברית, ואולי "עשה" בר-מצוה בגיל 13 - ולמרות כל זאת ידע בפשטות ואפילו לא העלה על דעתו אפשרות אחרת, שאין לחלל יום כיפור.
ואילו קבוצת כדורגל שלמה ישראלית-יהודית, שגדלו בארץ ישראל והתחנכו במערכת החינוך הישראלית, דוברי עברית וכו' וכו', כמעט ולא הקדישו מחשבה שניה לנושא ושחקו בפועל ביום ראש השנה. הכיצד?!
לעניות דעתי התשובה לכך פשוטה:
כל יהודי מטבעו יודע למעלה מכל ספק כי היהדות היא דבר אמיתי, ולמרות שאינו מתנהג כיהודי כשר, כאשר ניצב הוא בפני מאורע שיש בו מן ההכרזה הפומבית על יחסו ליהדות אין כל ספק ששום דבר שבעולם לא יגרום לו לשקר לאמת הפנימית אותה הוא חש מטבעו. אמת זו אין צורך להנחיל אותה באמצעים שונים, היא מונחלת לכל יהודי בטבעו. ולכן גם יהודי שמעולם לא התחנך לכך - ינהג בדרך שבה נהג אותו שחקן אמריקני.
נכון הדבר שהנקודה היהודית הפנימית נמצאת בלב כל אחד ואחד, אבל כאשר מנהלים נגדה מלחמת שמד ומשתדלים בכל האמצעים לעקור ולשרש אותה רח"ל, ולפחות לכסות ולהעלים אותה, על-ידי מערכת חנוך שמסרסת את היהדות ועוקרת את האמת הפנימית שלה, על-ידי גישה צינית מזלזלת לכל דבר שריח יהדות נודף ממנו, ועל-ידי מערכת תקשורת מגוייסת נגד כל דבר שבקדושה, הרי אז למרות שלא ניתן לעקור את הנקודה הזו, ניתן להחליש אותה באופן משמעותי.
החלטתה של קבוצת הכדורגל מכבי תל אביב לשחק בראש השנה מהווה עדות כואבת וברורה על מצב היהדות בחברה הישראלית, אחרי חמישים שנות ציונות הצליחה החברה הישראלית לעקור רח"ל בחיצוניות אפילו את הנקודה היהודית הבסיסית המצויה בלב כל יהודי באופן טבעי. וכך הישראלי המצוי מוכן לזחול על ארבע לכל מקדש הזוי בהודו אך לא יסכים לחבוש כיפה בבואו לבית הכנסת, זוהי תוצאה של עקירת האמת היהודית והפיכת הדת למין תחליף תרבות זול.
אין ברצוני לקטרג ח"ו על עם ישראל ערב יום הכיפורים, אך נחוץ ביותר לתת את הדעת על התופעה ועל משמעותה. הלימוד זכות הוא שת"ל לא זכו במשחק בליל ראש השנה, והלווואי שכך ימשיך, עד שידעו להכיר שלקדש שם שמים-זה לא משחק.
הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...
