מפגע סביבתי ובטיחותי חמור שנמשך שנים

מבנים הרוסים, חלקם במצב רעוע ובסכנת קריסה, ערימות פסולת, בעיקר פסולת בניין בהיקף של מאות רבות של טונות, ערימות גגות אזבסט, חלונות מנופצים ושברי זכוכית סביבם, בורות ושדות קוצים בגובה רב. זה המחזה הנגלה לעיני המבקר בשטח בו שכן בסיס חימוש מש"א (מרכז שיקום אחזקה) של צה"ל, סמוך לצומת בית דגן.

באוגוסט 2011 סיירתי בשטח הבסיס הגדול (כ-90 דונם) במשך למעלה ממחצית השעה ולא נתקלתי במהלך סיורי בנפש חיה. במקום למעלה מ-20 מבנים מסוגים שונים, חלקם במצב הרוס, ללא גגות וללא חלונות, וחלקם (הקטן) במצב סביר יותר. בין המבנים פזורות ערימות גדולות של פסולת בניין וכן ערימות גגות אזבסט. אזבסט, הוא כידוע יותר מחשוד כמסרטן. לא צריך להיות זואולוג כדי להבין שהמבנים הנטושים וערימות פסולת הבניין הנמצאות במקום כבר שנים מהווים חממה לנחשים, עכברושים וזוחלים אחרים למיניהם.

כתבתי כתבה על כך שפורסמה באתר זה, News1, בתאריך 26.8.12 [ראה הכתבה משמאל]. בימים אלה, כשחלפה כמעט שנה, ביקרתי שוב במקום, וגיליתי שדבר לא השתנה. ההזנחה וערימות הפסולת והאזבסט נשארו כשהיו. אפילו לא טרחו לגדר את השטח ולמנוע כניסה חופשית למקום הלא בטיחותי והמסוכן הזה.

מפגע אקולוגי או עיר שהופצצה?

בסיס מש"א בית דגן שימש במשך ארבעים שנה כבסיס לייצור ולתחזוקת חלפים וכלים צבאיים. אדמתו מזוהמת כתוצאה משפיכת דלקים וחומרים מזהמים במשך שנים רבות. הוא פונה על-ידי צה"ל עוד לפני למעלה מעשר שנים בתחילת שנות ה-2000, ומאז עומד הוא נטוש, שומם ומוזנח. הוא פרוץ בעיקר מצידו הדרומי ומהווה סכנה לנכנסים לשטחו. כל מי שרוצה, יכול להיכנס לשטח הבסיס בצורה חופשית כאוות נפשו. תושבים באזור יודעים לספר על ילדים ובני נוער מיישובי הסביבה הנוהגים להיכנס ולשחק בשטח הבסיס, ולאור המצב המתואר בכתבה הם בהחלט עלולים להיפגע.

מי שמבקר בשטח הבסיס נדהם מגודל העזובה וההזנחה ומכמות פסולת הבניין הגדולה שנותרה לאחר פינוי הבסיס רחב-הידיים. המקום מזכיר במידה רבה עיר לאחר שהופצצה. אין ספק כי מדובר במפגע אקולוגי ותברואתי משמעותי, ולא ברור איך נותנים למצב זה להימשך שנים, אולי כי יש חומה גבוהה מצדו המזרחי של שטח הבסיס והעוברים בכביש אור יהודה-בית דגן בואכה צומת בית דגן, לא מבחינים בהרס הניכר ובערימות הפסולת.

עודד גלעד, מרכז פסולת בניין במחוז המרכז של המשרד להגנת הסביבה, אליו פניתי בשנה שעברה באוגוסט 2011 כדי לקבל תגובתו על ערימות הלכלוך וההזנחה במקום, אמר לי - והדבר פורסם אז בכתבה: "אבדוק את עניין פסולת הבניין במקום". אני מניח כי מר גלעד בדק את העניין, אבל נכון להיום כאמור המצב לא תוקן.

קורא אני לשר להגנת הסביבה ולראשי ארגוני הסביבה להטריח עצמם מעט, ולבקר במקום ולהתרשם במו עיניהם מגודל החרפה. אולי אז יזוזו דברים.