דפני היקרה, לא הרגשנו, וכבר עברה לה שנה מאז את וחבריך, יש אומרים בשליחות הקרן החדשה, ויש אומרים במימון האיש ההוא מארה"ב, הקמתם תנועת מחאה חברתית. הרבה מים עברו בירקון מאז, והגיע זמן חידוש המחאה. נו, למה לא? שוב מזג האוויר בתל אביב נהיה בלתי נסבל, אי-אפשר לשהות בבית, וזה נורא כיף לבלות את הלילות במסיבות רחוב בשדרות רוטשילד ולהשתין בחצרות השכנים עד אור הבוקר. אבל רגע לפני שאתם שוב פורצים לרחובות, בואי נעשה סיכום קטן של מה שעברנו בשנה האחרונה. נראה מי עד עכשיו הפסיד ומי הרוויח מן המחאה שלכם. אולי זה ייתן לנו כמה כיווני מחשבה אחרים.
עבדכם הנאמן, למשל: לא, לא התעשרתי. אני עדיין נוסע בטויוטה קורולה יד שניה. לא החלפתי טלפון סלולרי השנה, ולא בשנה שעברה (דור שלישי פשוט). גם לא החלפתי טלוויזיה. בעצם לא קניתי שום מכשיר חשמלי או מותרות השנה. אני עדיין כל יום יוצא בשבע בבוקר וחוזר בשמונה בערב, ועובד גם בימי שישי. ובכל זאת הוסיפו לי השנה 4 אחוזים למס ההכנסה כדי להיענות לדרישות שלך ושל אנשים שגילם מחצית משלי, שאינם מוכנים לעבוד קשה כמוני. ערך הדירה שלי ירד בכ-6 אחוזים. שווי קרן הפנסיה שלי (החיסכון היחיד שלי לעתיד) ירד אף הוא, וכנראה שגם השנה, כתוצאה מהמיתון שסייעתם ליצירתו, הוא יירד עוד. כן, דפני היקרה. אני בהחלט הפסדתי השנה.
תקשיבי, אולי תדעי משהו בעצם, מרבית אזרחי ישראל הפסידו השנה, לא מעט בגללך. ההשקעה היחידה של 70 אחוז מאזרחי המדינה היא בדירת המגורים שלהם, וערכה ירד בין 4 ל-10 אחוזים - לא, לא בשל הוזלת המחירים, אלא בגלל המיתון שעזרתם ליצור. והיד עוד נטויה. המיתון גם אחראי להפסדים כספיים בחברות הענק, לגל האבטלה שבא בעקבותיו. יש אנשים שאיבדו השנה את מקום עבודתם בגללך, ולהם יש היום בהחלט על מה להתלונן. אבל את זה בטח לא שמעת, נכון?
אנו, האזרחים הפשוטים העובדים לפרנסתנו והמשלמים מיסים מדי חודש, הפסדנו גם בכמה נקודות אחרות: כיוון שהממשלה נכנעה לסחטנות שלך ושל חבריך, הוגדל יעד הגירעון למדינה. כלומר, מעכשיו נהיה חייבים יותר ויותר למלווים בריבית מחו"ל כל שנה. האוברדרפט שלי בבנקים בחו"ל הולך ותופח בלי שביקשתי, כדי שאת וחבריך תוכלו לקנות אייפדים יותר בזול. מתקציב המדינה שילמנו השנה 37 מיליארד שקל לריבית על ההלוואות שהממשלה לקחה בחו"ל (שימי לב, רק לריבית!). לעומת זאת, בשנה הבאה עלינו לטובה, נשלם כ-39 מיליארד שקל. אפשר היה להעסיק משהו כמו 400 אלף איש בסכום הזה, אבל למה להיות קטנוניים? הרי בשנה הבאה גם מס ההכנסה יעלה יותר, גם המע"מ יעלה. בקיצור, רוב אזרחי המדינה, בניהם ובני בניהם שייאלצו בעתיד לשלם את ההלוואות האלה, הולכים להפסיד, ובגדול.
וכלכלת ישראל? גם היא הפסידה. כדאי שתקראי את ההמלצות למשקיעים מחו"ל בספר השנה של "אקונומיסט" ב-2011. יש שם אזהרות לכל מי שמתכוון להשקיע בישראל, וזאת בגלל הסחטנות של תנועות המחאה הגורמת לאי-יציבות כלכלית וחברתית.
אבל, אל דאגה. לא הכל שחור. יש גם אנשים שהרוויחו מהמחאה החברתית. את וכמה מחבריך, למשל, כבר לא צריכים לעבוד קשה כשיש לכם, מן הסתם משכורת מעמותת "צדק חברתי" שהקמתם. יש משכורת? נוסעים לחו"ל? מרגישים מנהיגי מהפכה כמו לנין או מאו? נותנים ייעוץ בנושא המחאה החברתית? כל הכבוד.
גם סתיו ואיציק למשל. הרי עוד מעט יהיו חברי כנסת, ואז יהיו מסודרים לכל החיים. איזה קידום מטאורי! מסטודנט במשרה חלקית למדעי כלום במכללה נידחת להפוך בן-לילה לח"כ! יש שכר לעמל.
וכמה מפתיע: גם
בנימין נתניהו הרוויח בגדול מהמחאה החברתית. ראש הממשלה, שהפלתו הייתה היעד המרכזי של המחאה בשנה שעברה, הפך בינתיים ל"מלך ישראל" בזכות כמה צעדים פופוליסטיים שביצע. היידה ביבי! בקיצור, יש מפסידים ויש מרוויחים מהמחאה.
פתחתי את המאמר בציטוט בלטינית כדי להרשים אותך. אסיים אותו בפתגם בפרסית באותה הרוח: "איני תולה תקוות שתיטיבי עימי, אבל לפחות אל תזיקי לי". בבקשה דפני יקרה, גרמת מספיק נזק.
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
