בטרפלייס של שי אגסי - פחוט טוב לנו

העתיד של שוק הרכב ברור, צריך לצרוך פחות אנרגיה וצריך לזהם פחות את הסביבה. שי אגסי לקח את החזון למקום שיהיה טוב בעיקר לו ולמשקיעים של החברה, מדהים שהם הצליחו לשכנע גם את מקבלי ההחלטות. בשלב זה נראה שאת הציבור זה פחות משכנע.

הרכב המשווק במסגרת חברת בטרפלייס הוא רכב חשמלי העושה שימוש במצברים הממלאים חלק משמעותי מתא המטען של המכונית (למעלה מ 200 ליטר), ונטען בעמדות טעינה של חברת בטרפלייס. בנסיעות ארוכות, ניתן להחליף את המצברים בתחנות החלפה המפוזרות ברחבי הארץ. מחירו של הרכב דומה למחירו של רכב בנזין של אותו יצרן.

לא מתאים לנסיעות ארוכות

המצברים של בטרפלייס נטענים במלואם במשך 6-8 שעות ויכולים להניע את המכונית למרחק של עד 150 ק"מ. ננסה לנתח את לקוחות היעד של החברה, מחד, אנשים שגרים במרחק לא גדול ממקום עבודתם, וטעינה אחת מספיקה להם בשגרת היום יום. בנסיעות ארוכות, הרכב של בטרפלייס רחוק מלהיות נוח. עגלת התינוק נכנסת בקושי לתא המטען, בכל נסיעה להורים הגרים ברדיוס של 70 ק"מ, כלומר חדרה, קריית גת וכו', צריך לעצור לפחות פעם אחת ולהחליף את המצבר. בנסיעות ארוכות של ממש, זה כבר מצריך החלפות תדירות יותר. מאחר שיש פגיעה בנוחיות, היה אפשר לצפות לחסכון כספי, אך בדיקות העלו שמחיר התענוג לא נופל ממחירו של רכב חסכוני אחר.

חתונה קתולית עם בטרפלייס

התרגיל של אגסי הוא מרשים ביותר, מי שקנה את רכב חייב לקנות אנרגיה מחברת בטרפלייס. אי-אפשר להטעין את המצברים משקע החשמל בבית. גם מי שיבחר לרכוש את הרכב מיד שניה, התחתן בחתונה קטולית עם חברת בטרפלייס.

לעומת זאת, רכבים היברידיים, שנטענים משקע החשמל, הם הפתרון הנכון לצרכן הפשוט. תמיד אפשר לעשות שימוש במנוע הבנזין לטעינת המצברים ולתוספת כח. אפשר לטעון את המצברים משקע החשמל בבית (כן גם זה מונופול) המצברים קטנים בהרבה ואינם ממלאים את תא המטען ועוד.

מקבלי ההחלטות בישראל, לא מקדמים את הפתרון המוצע. אין העדפה לרכבים שנטענים מרשת החשמל, אין עונש על שימוש בחשמל לטעינת רכבים בשעות העומס, העדפת המס לרכבים חסכוניים באנרגיה ולמזהמים פחות צומצמה לאחרונה.