טארק אלחמיד, הוגה דעות סעודי ועורך העיתון "אל-שרק אל-אווסט", שם ללעג ולקלס את הכינוס של ועידת המדינות הבלתי מזדהות שנערך בטהרן. הוא מכתיר את מאמרו (25.8.2012) בכותרת "איזה בלתי מזדהות" שמשמעותה היא: אירן "הבלתי מזדהה", שבה מתקיימת פסגת הבלתי מזדהות, היא פסגת ההזדהות:

"פסגת הבלתי מזדהות מתכנסת באירן, שמזה כמה עשורים מזדהה עם אי-היציבות באזורנו. אירן מזדהה נגד העם הסורי, מזדהה עם פושע דמשק - בשאר. אירן מתכוונת לנצל את כינוס הבלתי-מזדהות כדי להגן עליו, כשבסוריה נהרגו בחודש זה יותר מ-4,000 בני אדם על-ידי כוחותיו. לאור זה, האם ניתן לטעון שההשתתפות בוועידת טהרן היא השתתפות בפסגת הבלתי מזדהות?"

"זה הרי קשקוש."

"באמצעות הכינוס מנסה אירן לשבור את טבעת הבידוד שנוצרה סביבה בשל חתירתה הבלתי נלאית לרכוש נשק גרעיני שיאיים על ביטחון האזור, יפגע באינטרסים של מדינות ערב ויאפשר לאירן לשלוט באזור. גוש הבלתי מזדהות שואף כביכול למנוע את השתלטות המעצמות. אבל זה אבסורד, כי כל מדינות "האביב הערבי" הרי פונות לוושינגטון כדי לקבל סיוע כספי ותמיכה מדינית. מהו ההיגיון בפנייתן של מדינות אלה לוושינגטון לקבלת תמיכתה, כשבאותה נשימה הן מתכנסות בטהרן על-מנת להיאבק בה?"

"זהו שקר גס, כשם שסיסמאות - 'ההתנגדות', 'המאבק', 'הלאומיות הערבית' ו'האיסלאם הוא הפתרון' - הן שקר גס. לכן, עצם ההשתתפות בפסגת טהרן היא פעולה נגד העם הסורי, ותמיכה באירן שמקיזה את דמם של הסורים ומגבה את הפושע מדמשק".

עוד חצי מיליון ברצועת עזה

ערוץ ה-BBC דיווח (27.8.12) כי דוח ארגון אונר"א המטפל בפליטים הפלשתינים על מצב התושבים ברצועת עזה מציין כי בשנת 2020 יתווספו לרצועה עוד חצי מיליון תושבים. בכך יעלה מספרם הכולל של התושבים בה לשני מיליון. עקב כך, מתריע הדוח, ייווצר מחסור במים, מזון, כיתות לימוד, בתי חולים, מקומות עבודה ויחידות דיור. הדוח מסכם וקובע כי תושבי הרצועה זקוקים לשלום על-מנת להתגבר על המשברים הנוכחיים והעתידיים.

טורקים ויהודים נגד גרמניה

השר הטורקי לעניינים חברתיים, איגמן בגיס, חיווה את דעתו במאמר שהופיע בעתון "זוד-דויטשה צייטונג" (ברלין, 27.8.12) כי חופש האמונה בגרמניה נתון בסכנה, עקב המחלוקת סביב עריכת טקסי ברית-המילה.

לדעתו של השר הטורקי השמרן, חופש הדת בגרמניה אינו מובטח כפי שהיה, ומוסיף כי פסק דינו של בית המשפט בעיר קלן האוסר על המילה, בטענה כי זו מהווה פגיעה בגוף האדם, מעיד על בורות היסטורית. בגיס מוסיף ואומר, כי החובה הדתית לעריכת ברית המילה אצל היהודים והמוסלמים אינה נתונה לוויכוח. השר מביע תקווה כי הקנצלרית אנגלה מרקל תגלה הזדהות עם המוסלמים החיים בגרמניה.

ישראל תמיד מתלוננת

"עם טיהור סיני מן הטרוריסטים, יש להרוס את המנהרות, ללא יוצא מן הכלל, ולהתיר את התנועה במעברים הרשמיים בלבד", קורא עיתון "אלאהראם" במאמר מערכת (23.8.112).

"כמו-כן יש להתחיל מיד בשיקום החקלאות והתעשיה בסיני. אין להשאיר את אדמות סיני הפקר. אפשר למוסרן לתושבי סיני ולמנוע את רכישתן על-ידי גורמים זרים. יש לתת עדיפות לתושבי חצי האי וגם למצרים המעוניינים לחיות בסיני".

העיתון מציין כי "על ישראל לדעת שחיסול הטרור בסיני אינו נועד רק לשמור על בטחונה של מצרים, אלא הוא גם אינטרס ישראלי. הלא ישראל מתלוננת תמיד שמחבלים עוברים אליה דרך המנהרות".

בשאר - הזרוע הארוכה של טהרן

במאמר ראשי בעיתון הסעודי "אלווטן" (24.8.112) נכתב כי "האו"ם מאשים את אירן שזו מספקת נשק למשטר הסורי לדיכוי ההתקוממות. בהודעתו, מוסיף האו"ם את המילה 'כנראה'. אך הסתייגות זו אינה במקומה, הואיל ומאז פרוץ ההתקוממות, התקשורת הבינלאומית מדווחת על התמיכה שמגישה אירן לסוריה.

"יש ידיעות כי הסיוע הכספי שמגישה אירן למשטר הסורי מאז פרוץ ההתקוממות מגיע ל-5.8 מיליארד דולר, ואספקה של 290 אלף חביות נפט ביום. זאת בנוסף על סיוע צבאי ישיר שנותנים משמרות המהפכה וארגון חיזבאללה. שבויים משתי הזרועות האירניות הללו מוצגים בערוצי הטלוויזיה על-ידי הצבא החופשי, ומסגדי השיעים בסוריה (חוסייניאת) הפכו למטות לפעולות הדיכוי נגד המתקוממים."

"אירן תומכת במשטר ללא סייג, כי זה משמש זרוע שלה באזור, והוא המעביר את הנשק האירני לחיזבאללה. זוהי הפרה בוטה של החלטת מועצת-הביטחון 1747 האוסרת על אירן לשלוח נשק למשטר הסורי - הפרה המחייבת הטלת סנקציות על אירן."


האם אנו אומה נבונה

תוהה עמאד אלדין אדיב ("אל-שרק אל-אווסט" 25.8.12) ומתנצל מראש אם שאלתו תביך מישהו. כי לדבריו, "על-פי ההגדרה המדעית, התבונה היא היכולת להבחין בין טוב לרע. לדוגמה: בדרכך יש שלט שעליו כתוב: מימין - דרך בטוחה, ומשמאל - דרך מסוכנת. הדעת נותנת שתבחר את הדרך מימין. אך הדבר אינו כך כשמדובר במקבלי ההחלטות הערביים.

- סדאם הכריז מלחמה נגד אירן, והיה ברור כי היא תביא הרס וחורבן. והוא כבש את כוויית, כשהיה ברור כי העולם לא ישלים עם הכיבוש. אך הוא לא נרתע, וכולנו שילמנו את המחיר.

- לקדאפי נאמר כי הישארותו בשלטון תרסק אותו ואת לוב. אך הוא לא קיבל את העצה, וקרה מה שקרה.

- כל הערבים אמרו מן ההתחלה, כי בשאר יוביל למלחמת אזרחים, וכי הנזקים שיביא יהיו חמורים. אך הוא התעקש והכריז מלחמה על עמו.

- אלף פעם נאמר לחמאס ולרשות הפלשתינית כי הקרע ביניהם יחליש אותם וישרת את ישראל. התוצאה: חמאס ברצועת עזה והרש"פ בגדה, וישראל אינה מכירה בהם.

- נאמר לשליטי טהרן כי נסיונם המטופש לייצא את המהפכה הוא הרסני, אך הם סירבו לשמוע. והתוצאה - אירן דחויה וסובלת מבדידות.

וכך מסכם עמאד אלדין את מצבה של האומה הערבית: "איש אינו שומע, ואם הוא שומע, אינו מבין, ואם הוא מבין, הוא מסרב לפעול. אלהים, רחם עלינו ואפשר לנו לשמוע ולהבין".

הדעת נותנת כי אלדין מודע היטב לכך שרשימת השגיאות במאמרו שעשו מנהיגי ערב ושהביאו אסונות עליהם ועל עמיהם - רחוקה מלהיות שלמה. היו כמובן שגיאות קולוסאליות נוספות, שממטעמים מובנים הוא נזהר שלא להזכיר, ובראשן ההחלטות לצאת למלחמות נגד ישראל, ובכלל זה מלחמת יום כיפור, שבהן הובסו והוכו שוק על ירך.

ירדן והאחים המוסלמים

מתי יבינו "האחים המוסלמים" בירדן כי הממלכה הירדנית אינה מצרים וכי השתלטות על המדינה כפי שזו קרתה במצרים אינה יכולה להתרחש בירדן. כך סובר חיראללה חיראללה (בעיתון "אלערב" 24.8.12).

לדעת הסופר, יש רק שתי מדינות שבהן פעלו "האחים המוסלמים" לא במחתרת והיוו חלק מן הקשת הפוליטית, והן מרוקו וירדן. וכפי שמדגיש המלך עבדאללה, מדי פעם הם אף היו חלק מן הממסד. ב-1989 שיתף אותם המלך חוסיין בשלטון, והם החזיקו בתיק החינוך, אך לא היו להם הישגים בתחום זה.

עתה הם מסרבים ליטול חלק בבחירות שייערכו בסוף השנה. המלך חשף את הסיבה לסירובם: הם יודעים כי תוצאות הבחירות לא יחמיאו להם.

על-פי העיתון, המלך יודע מהם מכאוביה של ירדן: השחיתות, העוני ושחיקת המעמד הבינוני. הוא יודע כי הדמגוגיה אינה המזור לתחלואיה של הממלכה, וכי יש גורמים חיצוניים המנסים לכרסם ביציבותה.

גם אין להתעלם מכך שבמרוצת השנתיים האחרונות אורגנו מאות הפגנות ברחבי הממלכה, והיו גורמים שניסו להביא לאלימות ולשפיכות דמים. למרות זאת, לא היה אפילו מקרה אחד של הרג.
האם אין זה מוכיח כי הממסד מסוגל לשלוט במצב ולהתמודד ביסודיות עם האתגרים הניצבים בפניו?

ממש נס

"האם מישהו יכול היה להאמין כי מטוס של חברת 'אייר פראנס' ינחת בימים אלה בדמשק במקום בביירות?" שואל עיתון "אל-חיאת" (23.8.12) ומגולל את הסיפור מסמר השיער הבא: "אכן, זה קרה ב-16.8.12. בהיותו מעל שמי לבנון, קיבל הטייס הוראה ממטה חברת התעופה בפריז, כי הנחיתה בביירות מסוכנת בשל סכנת חטיפות סביב שדה התעופה, ולכן עליו לנחות ברבת עמון. אך הטייס הודיע כי אין לו די דלק כדי להגיע לבירה הירדנית, וקיבל הוראה לנחות בדמשק."

"בשדה התעופה בדמשק הונחת המטוס נחיתת חירום במסלול צדדי. הטייס הורה לנוסעים לסגור את החלונות וכיבה את האורות. הוא ביקש דלק על-מנת להמשיך בדרכו, אך השלטונות עמדו על כך שישלם עבורו במזומן. משלא נמצא בכיסו הסכום המבוקש, גייס את הכסף מן הנוסעים והמשיך בטיסה ללרנקה שבקפריסין."

במטוס היה שגריר צרפת בלבנון, ובין צרפת והמשטר הסורי שוררים בימים אלה יחסי עויינות. "מה היה קורה לו ידעו הסורים על כך, ומה היה קורה לו היו הסורים עולים למטוס ואוסרים את מתנגדי המשטר שבתוכו?", שואל העיתון.

העיתון תובע לחקור את הנהלת "אייר פראנס" ושואל מדוע החליטה לסכן את הנוסעים - למה לא הורתה לטייס לנחות בלרנקה היותר קרובה מדמשק, ולמה לא ציידה החברה את המטוס בדלק רזרבי למקרי חירום כאלה.

"רק נס שזה לא הסתיים באסון".

טקס שעבר זמנו

ב-23.8.12 דיווח ערוץ ה-BBC כי מלך מרוקו מוחמד השישי חוגג את יום עלייתו לכס המלוכה.

"לפי הנוהג, אזרחים הבאים לברכו מקיימים את מנהגי הטקס המחייבים אותם לכרוע ברך ולנשק את ידו", מסביר הערוץ.

"כמאה אזרחים חתמו על עצומה שבה ביקשו לבטל את הטקס, משום שיש בו פגיעה בזכויות האזרחים. כמו-כן התקיימה הפגנה באותו עניין. המשטרה היכתה עיתונאי זר שסיקר את האירוע. משרד ההסברה הביע את צערו על המקרה והודיע כי התקרית נוגדת את קריאתו של המלך לרפורמות ולכיבוד זכויות האזרחים".

כאן המקום לציין כי מלך ירדן עבדאללה השני אינו מקפיד על מנהג זה. הוא דווקא מגלה צניעות וענווה, ואפילו יושב עם בני עמו על הרצפה ומתנשק עמם.