ש"ד הוא לא ש"ג

ואני מבקש לשאול, מה עשה איש כל כך לא ישר וכל כך לא אמין לאורך שנים, בין בכירי עיריית ירושלים? מה הוא עשה במוקד קבלת החלטות על בניה בעיר?

האם אז הוא היה סמל של יושרה? האם פתאום נתגלו תכונותיו השליליות כאשר פתח את פיו בשירות המדינה? או שמא תכונותיו הייחודיות שיפורטו לנו על-ידי רפי גינת היו טבועות בו כבר אז, כאשר בוצעו המעשים בפועל?

במספר רב של מקומות בתגובתה כנאשמת בבית המשפט מודה שולה זקן שקיבלה כספים ומתנות מש"ד. ואיזה אדם, בייחוד משרת ציבור, אשר שכל בראשו, יקבל כספים מאיש מסוכן שכזה? הרי איש כל כך עקום וכל כך נכלולי לא היה אמור לדרוך על סף דלת הלשכה, ודאי שאיש לא היה אמור לגעת בשקל ממנו, והנה הכסף זורם.

בתגובת אורי שטרית, מהנדס עיריית ירושלים אומר בין השאר מר שטרית: "מר ש.ד השכיל ליצור קשר אישי ידידותי עם הנאשם, והנאשם התרשם כי ש.ד, כאדם בעל אמצעים רבים, מסייע לו באופן אישי וידידותי, מכספו הפרטי... הנאשם מודה בכך שבתקופה שבין חודש אפריל 2003 לבין חודש מרץ 2005 שילמו חברות של ש.ד משרד האדריכלים סכום של 883,500 שקל בשיקים כשכר טירחה עבור שירותי יעוץ מקצועי שניתן להן. זאת, כנגד חשבוניות שהוציא משרד האדריכלים של הנאשם כדין".

כמה שתושחר דמותו של ש"ד כן תושחר עוד יותר דמותם של כל אלה שנתנו לו יד, כל אלה שקיבלו מננו כספים, במישרין ובעקיפין, כל אלה אשר ידעו עם מי יש להם עסק, ולא משכו ידיהם ממנו ומעשיו.

אלה בדיוק הסממנים של מוסד מושחת מן היסוד עם פרות שמאד רוצות להיניק, עם עגלים שמאד רוצים לינוק, אשר קו החוק מפריד ביניהם, ואז תמיד יימצא הש"ד התורן על-מנת לחברת את הקצוות.

ש"ד הוא לא ש"ג הוא לא דג רקק בפרשה, לא בכדי הוא עד מדינה, אבל דגים, אפילו שמנים כמוהו זקוקים להרבה מים על-מנת לשרוד ולטרוף, ועל פניו ניתן להסיק שעיריית ירושלים של אהוד אולמרט, על שלל פקידיה ונבחריה המקשטים את כתב האישום הייתה מקור מים חיים עבורו.