אנשי הדיקטטור נתניהו

"מלאך חבלה"

הבוחשים בסביבתו של נתניהו מתחלפים כל הזמן, אבל הרמה הכללית והמוטיבים העיקריים דומים. כולם מגויסים למען המטרה הגדולה, והיא אינה ניהול ענייניה של מדינת ישראל, אלא הנצחת שלטונו של נתניהו עצמו. לאיש מהם אין עניין אמיתי בענייני המדינה. כל פועלם מוקדש רק לבחישה בפוליטיקה הפנימית, ועיקר עיסוקם הוא בניצול נקודות החולשה של הדמוקרטיה הישראלית, ושימוש במרכזי הכוח שלה לטובת ענייניהם האישיים. מבט ממעל על האנשים והשיטה חושף את הדינמיקות הקלוקלות של הסנאט הרומאי ערב שקיעת האימפריה.

חולשתה של כל מערכת היא ביכולתה להגן על עצמה מפני סינדרום הכשל החיסוני, ושיטת נתניהו היא כשל חיסוני מובהק. מודל הפעולה של נתניהו מזרים אל תוך המערכת הדמוקרטית מודלים בלתי-דמוקרטיים בעליל, ועושה בהם שימוש לשם קיעקוע היסודות הדמוקרטיים. אין צורך ללכת רחוק מדי בהיסטוריה האנושית על-מנת למצוא אדם נוסף שעשה שימוש במנגנונים הדמוקרטיים על-מנת לקרוע את הדמוקרטיה לגזרים. איך אומר הגשש בדימוס שייקה לוי בפרסומת: "קורע אותם גזר גזר...".

המערכת חלשה מול תחבולן כזה, ולא לחינם כינה אותו יצחק שמיר (שאני בז לדרכו ולמורשתו אך עדיין מעריך את יכולת האבחנה האישית שלו) - "מלאך חבלה".

אנשי הדיקטטור

נתניהו מקיף עצמו, ממש כמו יוליוס קיסר (שנטל לעצמו את התואר "דיקטטור לכל ימי חייו"), במקורבים המופקדים על מעשי המשיכה בחוטים של תיאטרון המריונטות המוצג כלפי חוץ, ואיש מהם לא עמד למבחן הבוחר. את מי שעמדו למבחן הבוחר הוא מדיר מתחומי ההשפעה והפעילות, ומקבע במקומם את המושכים בחוטים שאינם נבחרי ציבור.

מבט מהיר השבוע על הפארסה הטראגית של החיסול הממוקד של הקבינט, מצביע בדיוק על הדינמיקה הזו. הנבחרים מורחקים מעמדות ההשפעה וממודרים ממידע שעלול להטיל צל שחור כבד על פועלו של הדיקטטור נתניהו, ובה בעת שהנבחרים מורחקים - הבלתי-נבחרים מתקרבים.