רקוויאם למעריב

גורלו של מעריב הגוסס נחרץ, ככל הנראה, לשבט. שום זריקת החייאה לא תצליח להשיב לו בשנתו ה-65 את עלומיו, לאחר ארבעה עשורים של פרפור.

הגם שהייתי בארבעת העשורים האלה מצידו השני של המתרס העיתונאי הזה - אין לבי שמח לאידו של הזקן הגוסס. היפוכו של דבר: כחבר מערכת ידיעות אחרונות אומנם גדלתי על ברכי הטינה והאיבה התהומית ליריב המתחרה, אבל מעולם לא פקפקתי לרגע בחיוניות קיומו של מעריב ובתרומתו הגדולה לחופש הביטוי ולדמוקרטיה הישראלית.

אלא שבהבדל מ"ידיעות", הידרדר מעריב במרוצת השנים מדחי לדחי, עד שהפך לעיתון אנכרוניסטי, שאינו צועד עוד עם הזמן. כותרותיו המסורבלות, מאמריו המייגעים וכתבותיו המשעממות הלאו את קוראיו הצעירים, שנטשו אותו בהמוניהם ושהפכו אותו לעיתון של גיל הזהב. מטבע הדברים נותרו המושכות בידי "ידיעות", שידע לדבר אל ליבו של הדור הצעיר. מעל לכל היה זה בזכות מדור הספורט הקריא והפופולרי, שהזניק את "ידיעות" למקום הראשון בתפוצת העיתונים, והיו אלה גם הכותרות הקצרות והקולעות שלו לעניין, שריתקו אליו את קהל הקוראים הגדול ביותר.

ואז, לפני חמש שנים, התחולל לפתע המהפך הגדול. בין לילה צץ לו יומון חדש בדמות חינמון, ששבר את כל הכלים בעולם העיתונות הישראלי. בין שני היומונים הוותיקים והמובילים, "ידיעות" ומעריב, נחתם הסכם בלתי-כתוב לחיסולו של "ישראל היום" - הממזר הנורא שנולד זה עתה.

משנאת המן

ואיך שגלגל הסתובב לו: את מלחמת העולם הארוכה שניטשה, משך שנים, בין שני היריבים המרים מן העבר, החליפה עכשיו קואליציה משותפת ביניהם. אלא שחיבוק הדב הזה לא היה תוצר של אהבת מרדכי, אלא של שנאת המן. לידתו של הממזר "ישראל היום" היא שהביאה לקואליציה הבלתי-אפשרית הזו ולהיפוך היוצרות ביחסים שבין "ידיעות" למעריב.

במלחמה המשותפת של שני היומונים הוותיקים לחיסול היריב המר והנמהר החדש, שזה עתה פלש לתחומם, הפכו כל האמצעים כשרים למטרה. רק שמלחמת החורמה הזו הותירה בשטח את מעריב כשהוא מדמם ופצוע אנוש. לעומתו הצליח "ידיעות", פחות או יותר, לשמור על תפוצה דומה לזו של "ישראל היום", אבל במחיר של יריקת-דם מאסיבית. בסך-הכל מבשר המצב החדש שנוצר דעיכה מהירה של עולם הפרינט הישראלי, ממש כמו בשאר העולם. היום מכה הגורל האכזר במעריב, ומחר הוא יכה בכל אותם עיתונים שנותרו, ובכללם גם הארץ.

ברגעיו האחרונים של מעריב המפרפר צץ עכשיו עוד רופא אלטרנטיבי כמשיח גואל, ,בדמותו של שלמה בן-צבי, שמבקש להזריק לו עכשיו זריקת החייאה. אלא שאינספור זריקות שכאלה כבר הוזרקו לעיתון הגוסס במרוצת השנים החולפות ותועלתן הייתה כמו כוסות רוח למת. לאור ניסיון העבר העגום, קשה להניח שהפעם יתחולל ההיפכא מסתברא, מה גם שעסקת הרכישה החדשה של מעריב לוטה, עדיין, בערפל סמיך מדי.