"ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו וישכב במקום ההוא" וגו'. ורש"י פירש: וישם מראשותיו כמן מרזב סביב לראשו שהיה ירא מפני חיות רעות. וקשה - יעקב אבינו, בחיר האבות הקדושים, פוחד מחיות רעות. מצאנו אצל הצדיקים אשר החיות היו פוחדים מהם. ויעקב פוחד? הנה בנו יוסף זרקו אותו בבור מלא בנחשים ועקרבים וניצול. וכן ידועים מעשים רבים על צדיקים שניצלו מכל המזיקים והמרעין בישין. אם כן מה הפחד של יעקב אבינו?
אלא אפשר לבאר ולומר - המשנה בפרקי אבות אומרת: חיה רעה באה לעולם על שבועת שווא עכ"ל. כשנשבעים שבועת שווא דבר זה גורם לחיות רעות לבוא לעולם ולהזיק. ועוד הגמרא במסכת שבועות ל"ט אומרת - רבי שמעון בן טרפון אומר: שבועת ה' תהיה בין שניהם, כשאדם נשבע שבועה לחברו והפר את השבועה, גם חברו אפילו שהוא לא נשבע עדיין יש חטא בידו. והנה עשיו נשבע ליעקב על מכירת הבכורה, יעקב עמד ודרש ממנו: "הישבע לי", ועשיו נשבע ואחרי כן עשיו הצטער והפר את השבועה ואמר: "את בכורתי לקח". אם כן חזר בו מהשבועה והרי אלת ה' תהיה על שניהם, שני האנשים נענשים על שבועת שקר, הנשבע וחברו.
ולכן יעקב אבינו פחד מחיות רעות, משום שעשיו הפר את השבועה ובעניין שבועת שווא חיה רעה באה לעולם. ולכן ייזהר זהירות גדולה מכל עניין השבועות. עונשים ודברים קשים ביותר באים על האדם אשר נשבע ולא מקיים. מוטב שלא תידור מאשר תידור ולא תקיים.
וידועה הגמרא בשבת, על בתו של מלך שטבעה בבור ובא איש כפרי ומסר את נפשו והצילה. בת המלך נדרה שתתחתן איתו. באותה שעה עמדה שם חולדה. עברו ימים, כל אחד הלך לדרכו. האיש הכפרי לא חשב לרגע שיזכה להתחתן עם בת המלך, הלך והקים לו משפחה ונולדו לו בנים ובנות, אך בת המלך שמרה את השבועה ולא התחתנה. עברו ימים ובאה חולדה והרגה את הבן הראשון וכן את הבן השני של אותו איש. האדם פחד, נחרד חרדה גדולה, הלך לשאול ואמרו לו: האם פעם נדרת נדר ולא קיימת? עמד ואמר: כן, לבת המלך, וחולדה עמדה ושמעה. אמרו לו חכמים: החולדה באה להזכיר וכולי...
הנדרים זה דבר מסוכן ביותר. "נשבעתי ואקיימה" - האדם נשבע ונדר לקיים את התורה הקדושה, ללכת ביושר, בהגינות, ומוטב שלא תידור משתידור ולא תקיים.
