ישנה תחושה של עיוות דין בכל הנוגע לחקירות הפרשיות בהן מעורב
אביגדור ליברמן. ליברמן נמצא תחת מעקב משטרתי, כולל חקירות והאזנות סתר מזה 16 שנה, במספר מגוון של פרשיות שכולן נסגרו במהלך השנים. התיק הגדול והמסובך של חברות קש וקבלת מיליונים היה מחסל סופית את הקריירה הפוליטית של ליברמן, אבל גם אותו צלח בהצלחה, אם כי לא בהצטיינות.
תראו את האבסורד המתגלגל בתקשורת, מבין אלה הטוענים בלהט שיש לפטר את ליברמן, שאסור לו להמשיך לכהן במשרה ציבורית בשל חוות הדעת הציבורית המצורפת, לסגירת התיק על-ידי היועץ המשפטי לממשלה. ישנם רבים שטענו אחרי פסק הדין המזכה חלקית את אולמרט, למרות מה שנאמר בפסק הדין, כי הוא יכול וצריך לחזור לחיים הפוליטיים, ואצל אולמרט, מבחינה ציבורית, מוסרית ומשפטית - היה מצב חמור יותר. זה האבסורד וזו הצביעות הפוליטית במיטבם.
ליברמן רחוק מלהיות טלית שכולה תכלת, וגם בפרשת חברות הקש ייתכן שהוא לא נקי לגמרי ויש ספקות או רגישויות מוסריות הפועלות נגדו. אבל המערכת המשפטית שלנו בנויה על ראיות והוכחות חותכות ולא על השערות.
השיטה או הפילוסופיה המשפטית של היועץ המשפטי לממשלה בתקופה שלפני היועץ המשפטי
מני מזוז, השיטה השלטת היתה, שבתיקים ציבוריים גבוליים, יש להעביר את ההכרעה המשפטית לבתי המשפט, שהם יחליטו, שהם יתעסקו ב"תפוח האדמה הלוהט", ולא יאשימו את הפרקליטות בנטילת צד או בהיסוס משפטי. התוצאה הייתה הרת אסון. רצף של זיכויים בתיקים ציבוריים - לרבות סגירת תיקים ששכבו בפרקליטות שנים, ביניהם:
- התיק נגד רובי ריבלין, יו"ר הכנסת הנוכחי - התיק נסגר לאחר שנים.
- התיק נגד רפול ז"ל - זוכה בישיבה הראשונה.
- שר המשפטים פרופ' יעקב נאמן - זוכה כליל בבית משפט.
זאת רשימה מקוצרת. ביניהם היו גם ראשי ערים ורשויות מקומיות.
האווירה הציבורית והאמון בפרקליטות היו בשפל. באווירה קשה זו, מונה היועץ המשפטי מני מזוז לעמוד בראש המערכת. בכנס באילת, מיד לאחר מינויו, הוא הצהיר בפני מאות עורכי דין שהשיטה הישנה, לפיה מועברים תיקים גבוליים לבית המשפט, הסתיימה. 'לא נירה חץ ונסמן עיגול סביבו', זאת הייתה הצהרתו. רק תיקים שיש בהם בסיס איתן להרשעה יועברו לבית משפט.
הפילוסופיה של הרשעה - חקירה וזיכויים הגישה הזו גורסת שפרקליטות המדינה והיועץ המשפטי לממשלה הם בדרגה של בית משפט עליון, ואם אין ראיות חותכות ומשכנעות, ואם אין סיכוי ממשי להרשעה - התיקים ייסגרו ולא יועברו לבתי משפט, או במקרים המתאימים לשיפוט משמעתי או לוועדת הכנסת.
התיאוריה של היועץ וינשטיין עו"ד
יהודה וינשטיין היה שנים רבות סניגור פלילי מן השורה הראשונה, והטכניקה של חשיבה והערכה ראויות וסיכויי הרשעה או זיכוי - נהירים לו ביותר.
אימוץ שיטת הסבירות בהרשעה - גישה זו גורסת, כפי שהסברתי לעיל, כי אין להעביר להכרעת בית משפט תיקים גבוליים, תיקים לא בשלים דיים, כדי לא להתבזות. לא להיות שותפים לעינויי דין, במיוחד של אנשי ציבור.
נטילת אחריות על-ידי הפרקליטות - גישת היועץ וינשטיין, כפי שבאה לידי ביטוי בתיק ליברמן, תיק חברות הקש, היא שעל הפרקליטות לקחת אחריות ציבורית ומשפטית ולא להיכנע או להיות מושפעת מהלכי רוח בתקשורת ובציבור.
התקפה על הפרקליטות והיועץ ללא ספק, תבוא עתה התקפה מאסיבית על היועץ ועל החלטתו לסגור את התיק המרכזי. הטענה שסגירת התיק היא פגיעה בשלטון החוק ובמערכת, משוללת יסוד ובמידה רבה מגוחכת. נניח שהיה מוגש כתב אישום ואחרי שלוש שנות דיונים ליברמן היה יוצא זכאי, מה היו טוענים אז? שזו פגיעה בשלטון החוק. אבל בוודאות, בשיטה זו הייתה כאן פגיעה טראומטית במערכת.
החלטות אמיצות מחזקות את שלטון החוק. זה כבר הוכח גם בעבר, שהחלטות שאינן מקובלות ושאינן הולכות עם הזרם, לא רק שלא מחלישות אלא מחזקות את המערכת. לכן לא פגיעה בשלטון החוק ובמערכת - אלא חיזוקה, ביצורו של עיקרון, כולם שווים בפני החוק.
הצד המוסרי-ציבורי בנושא זה יש מחלוקת בציבור, מזה עידן ועידנים. ליברמן הצהיר בזמנו (2009), כי אם יוגש נגדו כתב אישום, הוא יתפטר. הכוונה שלו הייתה ברורה - בנוגע לתיק הגדול. מאחר שהוא נסגר, ההצהרה בטלה.
לגבי תיק השגריר - השגריר שהועמד לדין יצא בעסקת טיעון של ארבעה חודשי עבודות שירות שמרמזת על עבירה קלה יחסית. אם ליברמן יורשע, הוא צפוי לעונש דומה של עבודות שירות/קנס, ללא קלון וללא מאסר.
האם על ליברמן להתפטר? מבחינה משפטית יבשה, אין הכרח ואין מניעה שימשיך בתפקידיו, בבחירות ולאחריהן. ולדעתי, בג"צ פנחסי/דרעי לא חל כאן באופן ברור. ההחלטה בדבר התפטרות היא בתחום המוסרי-חברתי וההכרעה היא בידי ליברמן בלבד, אותה לקח במהירות ובשכל רב.
השפעה על הבחירות - להערכתי, כל מהלך שליברמן יעשה לא ישפיע מהותית על מפלגת הליכוד-ביתנו, והיא תישאר יציבה, גם אחרי ההחלטה הסופית של היועץ. ואולי הפוך על הפוך - ההחלטה אף תחזק אותה.
לסיכום: - התיק הגדול נסגר לאחר שלוש שנות חקירה אינטנסיבית ותיקון קטן שנולד מהפרשייה הגדולה, לא יביא לחיסולו של ליברמן מבחינה פוליטית-מפלגתית ואולי להפך, אצל תומכיו. לכן, לדעתי - ההרגשה האובייקטיבית בפרשה זאת, היא של עיוות ליברמן.
- "חזקת החפות"/"חזקת הספק הסביר" - קיבלו בהחלטת היועץ המשפטי חיזוק משמעותי, לאמור: עדיין לא אבדה תקוותנו למערכת הוגנת, אמיצה ואובייקטיבית.
- אפשר לצרף להחלטת היועץ חזקה חדשה, עליה כבר כתבתי מאמר בעבר, בפרשת עו"ד ד"ר וינרוט, שזוכה כליל אחרי עינויי דין מרובים, והיא שימוש ב"חזקת האינטליגנציה", כי יש מקרים שליד החוק היבש ובמקרים גבוליים, או בשטח האפור, או בהם יש "לאקונה בחוק", להשתמש בשכל ישר, בניסיון חיים, בניסיון משפטי, לאמור: "חזקת האינטליגנציה".
- ההתפטרות של ליברמן - מהלך מבריק, לאחר קבלת ייעוץ משפטי מעו"ד וינרוט וצוותו. מחד-גיסא - מוריד מעצמו את כל איומי האופוזיציה ובג"צ הפיטורין. מאידך-גיסא - מסיר את החסינות ודורש משפט מהיר. הסיכויים - הסדר טיעון מקל, שלא יפריע להמשך פעילותו הפוליטית. מי אמר שהבחירות יהיו משעממות?