כולנו, או לפחות הקשישים מקרבנו זוכרים את הסרט "הטוב הרע והמכוער" ובייחוד את הקטע עם קלינט איסטווד, באמבט, היורה מתוך המים בליווי משפט המפתח:
"If you want to shoot – shoot don’t talk"
מפסיקים לברבר ומתחילים להביא תוצאות
וראוי שגם הפוליטיקאים החדשים שלנו יטמיעו, נגמרה עת הדיבורים התחילה עת המעשים, מרגע זה ואילך לא נשפוט את הפוליטיקאים החדשים על-פי סיסמאות שיכתבו על הכותל הצפונבוני שלהם אלא על-פי קבלות, לא על-פי ציוצי ספינים אלא על-פי תוצאות בפועל, ונראה לי שעל ההתחלה
יאיר לפיד כבר מפקשש.
תמות נפשי עם כל הפראיירים
הוא פורס בפנינו את השיקולים השונים לטוב ולרע בכל הקשור למינוי שלו לשר אוצר ומשם אפשר להוציא שתי פנינים:
- הוא מחויב לסיסמה (או שבוי בסיסמה) "איפה הכסף"
- אם היא ייפול בתפקידו כשר אוצר גם ראש הממשלה ייפול
כלומר מפלגה שלמה עם 19 חכי"ם, חברה למפלגה אחרת בת 12 חכי"ם, במטרה לסחוט את ראש הממשלה, כאשר המניע לאותה סחיטה הוא סיסמת בחירות אשר המפלגה ובת בריתה נפלו שבי בה, והכסת"ח לאותה סחיטה הוא שאם השבי והסחיטה ייכשלו המדינה תיהרס, ראש הממשלה ייתפס אחראי, או במילים אחרות, תמות נפשי עם כל הפראיירים.
קבלת החלטות על-פי שיקולים ומשקלים? לא אצל לפיד
ואני משר אוצר לעתיד הייתי מצפה למערכת שיקולים שונה לחלוטין, היית מצפה שישים בצד אחד של המאזניים את כל השיקולים בעד לקחת את משרד האוצר, שיקולים לאומים כמו גם שיקולים מפלגתיים / אישיים, הייתי מצפה שישים מן הצד השני של המאזניים את השיקולים נגד, ובין שיקולים אלה הייתי בוחן גם את האפשרות שהמפלגה והמועמד, ניתנים להשפעה על-ידי גורמים עתירי ממון אשר היו ברקע ריצתם לשלטון, ואשר ודאי לא הרפו בשלב ההחלטה על קבלת התיק, וודאי לא ירפו במהלך הקדנציה, כמו-כן הייתי לוקח בחשבון את העובדה, שהנעליים הענקיות של נגיד בנק ישראל מתפנות במקביל. הייתי מציע ללפיד לתת משקל לכל שיקול ואז לקבל החלטה בוגרת על-פי שקלול השיקולים והמשקלים, אבל מה לעשות על-מנת לעסוק בשיקולים ומשקלים ולחבר ולחסר ולהכפיל ולחלק – נדרשים קצת כישורים, כישורים אשר אין כל ודאות שמר לפיד רכש אותם במהלך חייו.
זה לא משחק ג'ולים, אולי ליהיא תושיענו?
הייתי נותן משקל רב הרבה יותר לשיקולים הלאומיים, הרי אין מדובר משחק ג'ולים של שר האוצר נגד ראש הממשלה, אשר בו יש שני מפסידים או שני מנצחים, יש כאן מדינה, אשר חוסנה הכלכלי הוא מפתח לחוסנה הביטחוני, והקיומי. ראש הממשלה לא יהיה בייבי סיטר של שר האוצר, יהיו לו עיסוקים רבים אחרים, שר האוצר יהיה כבול בתוך משרדו, עם כל הגורמים המשפיעים אשר יביא לשם, וכמובן גורמים נוספים הלוחשים כל הזמן על אוזנו, לא יהיו לשר האוצר מינימום כלים לשפוט בין עצות שיקבל בתוך המשרד, מחוץ למשרד, בתוך הממשלה ומחוצה לה, וזו תהיה האווירה בה הוא יתפקד. אולי, אולי לאשתו יש רקע קצת יותר עמוק בכלכלה?, אולי אשתו תושיע אותנו?, אולי ליהיא ושרה'לה יושיעונו? מי יודע.
לפיד לא מתאים וסביר מאוד שייכשל
כישלון של לפיד באוצר, שנראה על פניו כתסריט מובטח, יהיה כשלון של לפיד ושל לפיד בלבד, וכל ניסיון שלו להאשים מראש אנשים אחרים בכישלונו הכמעט מובטח, מראה מראש עד כמה מבין לפיד שיש ספק מאד מאד גדול בצדקת המינוי הזה, ושרבים סיכוייו להתחרבן.
ראש הממשלה ודאי ייצא ממצב כזה בידיים נקיות להפליא, אך עם ישראל, עם ישראל, הפראייר של הממשלה על שבוייה ונסחטיה, הוא זה שייפגע, הוא זה שיחטוף על טעותו בקלפי, בתקווה שילמד סוף סוף לקח.