גדעון סער: לא מנהל, מחנך

הרוצה להבין את עומק הישגיו של גדעון סער בארבע שנותיו במשרד החינוך, יקרא את מאמרי הנאצה שכותבי הארץ העתירו לראשו של השר היוצא. לשמחת הרוב השפוי בחברה הישראלית, סער היה סדין אדום עבור החבורה הזאת שצפתה בבהלה, כיצד מעשי ידיה טובעים בים. ההאשמות המגוחכות של קיצוני הארץ כלפי סער הן אותות כבוד ענקיים על חזהו.

החברה הישראלית מתמודדת עם אליטה החותרת תחת בסיס קיומה ופועלת לפרק אותה מרעיונות לאומיים ויהודיים ("לאומנים" ו"אתניים" בלשונה). בחסות חלקים נכבדים באקדמיה ובתקשורת, הופקע הזיכרון הלאומי לטובת נראטיב שקרי שבדו שכנינו-אויבינו, לפיו אנחנו קלגסים וגזלנים במולדתנו. מכל עבר נשמעת ה"סתירה" המלאכותית בין מדינה יהודית לדמוקרטית ו"זכויות אדם" שהן הכל לבד מזכויות היהודים עצמם. בישראל שאחרי אוסלו, הרעיונות הללו השתלטו על מוקדי הכוח, ובתוכם מערכת החינוך.

סער זיהה את הניסיון להשתלט על התודעה הציבורית בידי האורתודוקסיה השמאלית ועמד מולה באומץ. לבד משיפור שכר המורים וההסכמים הכלכליים, ולבד מהשיפור הדרמטי בהישגי התלמידים - היה צורך דחוף בהחזרת מערכת החינוך אל הערכים הבסיסיים - לא חינוך כללי, מנותק מהקשר היסטורי, לאומי ודתי, אלא חזרה לערכים הראשונים. סיורים בירושלים ובחברון, בשומרון וביהודה - אור קשתי כינה זאת "חגיגת הקברים". כנראה לא היה בכיתה כשלימדו שחזרנו למקומות הללו לא מפני שאבותינו מתו שם, אלא משום שחיו שם והקימו משפחה ושבט, עם ומלכות, צבא ונבואה, מקרא ומשפט, ומהם חיים לעם היושב בציון.

לא נרתע, ונאבק

סער הואשם ש"הכפיף את מערכת החינוך לתפיסת עולמו הפוליטית". וכי לא לשם כך נבחר? האין תפיסת עולמו חופפת לזו של רוב הציבור? לא שמענו טרוניה כזאת בימי יולי תמיר. סער לא נרתע וסילק את מפמ"ר אזרחות, נציגהּ של תמיר ושל מכון השמאל הישראלי לאנחנו-נלמד-אתכם-מהי-דמוקרטיה. הנחת היסוד של לימודי האזרחות הייתה שקיימת סתירה מהותית בין דמוקרטיה למדינה יהודית, ולא היא! אנשי מדע המדינה מהטובים שיש, הזהירו מפני האינדוקטרינציה המקוממת הזאת. גם את השקר הזה עמל סער לשרש.

עוד נאבק סער ברדיקליזציה השמאלית הבוטה שפשתה בפקולטות למדעי הרוח והחברה ברוב האוניברסיטאות. בחסות החופש האקדמי כביכול, עברו סטודנטים סדרות חינוך חד-צדדיות נגד ישראל ומדיניותה ובעיקר נגד צדקת דרכה. שום דיאלוג או סקרנות אינטלקטואלית לא היו פה. גם על זה הגנו כתבי החינוך של הארץ.

ועל הכל, גולת הכותרת בפעילותו של סער הייתה ההכרה באוניברסיטת אריאל כאוניברסיטה השמינית בישראל, ולמעשה האוניברסיטה הראשונה שקמה בזמן ממשלה שמרנית כלשהי. הקמת אוניברסיטה היא כבר הצהרת עצמאות תודעתית לקראת גיבושה של אליטה אלטרנטיבית תחת זו הוותיקה שחסמה כמעט כל דרך להתקדמות בפני מי שאינו משתייך אליה.

שר החינוך החדש, הרב שי פירון, מחנך מוכשר וראוי בזכות עצמו, מקבל מערכת חינוך טובה בהרבה מזו שהייתה ערב כניסת קודמו לתפקיד. "אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים" [ברכות סא, ב].