"בהעלותך את הנרות". ידוע שכל מילה הכתובה בתורתנו הקדושה מדויקת ומדוקדקת היא בדקדוק הגדול ביותר. וכבר אמרו לנו חז"ל: רבי עקיבא היה דורש תילי תילים של הלכות על כל תג בתורה הקדושה. והנה "בהעלותך" נאמר בלשון פרטית כלפי אהרון הכהן שהוא מעלה את הנרות, ומשתמע מכך שמצוות הדלקת הנרות ניתנה לאהרון ולבניו אחריו.
וקשה - מובא ברמב"ם הלכות ביאת המקדש פרק ט', הלכה ז', שהדלקת המנורה כשרה לא רק בכהן אלא גם בזר; אם כן, למה נאמר "בהעלותך", שמובן שזו מצוה לאהרון ולבניו אחריו? יותר מכך - מובא במדרש וכן רש"י מביא: כשראה אהרון את כל הנשיאים מביאים את קורבנותיהם חלשה דעתו. אמר לו הקב"ה: שלך גדול משל כולם שאתה מדליק ומטיב את הנרות. אם כך, הדלקת הנרות נראה שהיא של אהרון ובדברי הרמב"ם נפסק שגם זר כשר?
ואפשר לפרש ולומר יסוד גדול: שכל דבר וכל השגה שיהודי משיג בעולמו באים מכוחם של הצדיקים. לפעמים מצליח האדם לעשות מעשה רוחני גדול, לבנות ישיבה, לעשות מצות צדקה גדולה, לעשות מסירות נפש גדולה ואותו אדם הוא אדם פשוט, קטן, עם כוחות נפש קטנים. מהיכן מקבל הוא את הכוח לעשות את המעשים הגדולים? אלא חכמי החסידות פירשו ואמרו: צדיק אחד בונה בעולמות העליונים ומשפיע שפע בעולמות התחתונים של בנייה של מצוה גדולה ובא יהודי אחר ומקיימה על-ידי כוחותיו של הצדיק.
מחשבה מצטרפת למעשה
על זה אמר רבנו נועם אלימלך: "מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה". צדיק אחד חשב ובנה כוח של מחשבה טובה לעשיית מצוה גדולה, ובא יהודי פשוט ומקיימה מכוח הצדיק, ואז הקב"ה מצרף את המחשבה של הצדיק עם המעשה של הפשוט.
ודקדקו על הפסוק: "אשרי אדם עוז לו בך מסילות בלבבם" - שיש אדם שיש לו עוז בהקב"ה ובתורתו ולומד את התורה הקדושה, ואותה תורה עושה מסילות בלבב העולם ואנשים מתחזקים, אפילו שאינם מכירים את אותו אדם, אך תורתו כמסילה בלבבם, מעלה אותם ומרוממת אותם מעלה-מעלה.
עשו מסילות בלבבם
וידוע המעשה בשני תלמידי רבנו הבעל שם טוב אשר הגיעו לעיר והרגישו בכוחם הרוחני שיש על העיר הזו קיטרוג גדול ושישנם הרבה חטאים וחוטאים באותה עיר. חשבו איך להמתיק את הדין על העיר ולקרב את ליבם לאבינו שבשמיים והבינו שליבם אטום וחתום וקשה בדיבור לעוררם בתשובה. הלכו שני תלמידי הבעל שם טוב ושכרו בתים בעיר ועברו לגור בעיר וישבו בבית ולמדו וקידשו את עצמם. אחרי ארבעים יום התחילו בעיר הרהורי תשובה וקרבה להקב"ה עד שאותה עיר נהייתה עיר ואם בישראל לתורה ולתשובה. וזה מה שעשו תלמידי הבעל שם טוב - מסילות בלבבם, בלי לדבר, בלי לשכנע. ישנם דברים רוחניים שעל-ידי שהאדם מתעלה ובונה אותם בליבו מתעורר ליבם של אחרים בקרבה לאבינו שבשמיים.
ועל-פי זה יובן - מצות הדלקת הנרות בזר גם מותרת על-פי דברי הרמב"ם, אך מהיכן הזר מקבל את כוחו, מהיכן הזר יכול להגיע להשגה להדליק את הנרות? מכוחו של אהרון הכהן אשר הוא בונה את היסודות בשמיים ואת הכוח בארץ להגיע להשגות ולכוח הנרצה בעניין הדלקת המנורה.
והנה נחזק בנפשנו לדעת לאסוף כוחות ולחבר כוחות עם קדושי עליון שבנו את התבנית ואת המסגרת, וכך נוכל להגיע לשלמות לעשות נחת רוח לאבינו שבשמיים.
