פרס - פרסום - פרסומת

בחוצות תל אביב הופיעו לאחרונה שלטי פרסומת רבים הקוראים לציבור לבוא ולבנות את דמותו של מר פרסומת - שמעון פרס - מאלפי ספלים המפרסמים מותג מסוים של קפה ומותג שאינו אלא איש אחד, שמעון פרס. השלטים מכריזים: נשיא, והשיא עוד לפניו...

לא ברור אם המעשה נעשה בלי לקבל מראש את רשותו של האיש, ובמקרה זה הדבר חמור, אם כי מהווה "רק" מעשה חסר טעם של פרסומאי נחות וחנפן. האפשרות האחרת חמורה יותר: המעשה נעשה בהסכמתו המפורשת של פרס לפרסום, ואז הדבר חמור ומקומם: שימוש במוסד, שאמור להיות סמל, לצורכי פרסום מסחרי ושיווקי, הן של הקפה והן של מי שמתיימר להיות סמל. בדרך זו עוד נראה נשיא מככב בשלטי פרסומת להלבשה תחתונה...

הפרסום הפגום נראה כקדימון לגל המאיים עלינו בשבועות הקרובים במסגרת פסטיבל התשעים של פרס - פרסום - פרסומת. כתבים וכתבות, מגישים ומגישות, כבר מתחרים ביניהם מי יגלה יותר חנופה לאיש הנאחז בקרנות המזבח של בית הנשיא ומי יכריז באוזניו שהוא הנשיא המקובל והאהוב כביכול על העם, כמו בארצות רחוקות שבהן נהוג פסטיבל האישיות של המנהיג. אותם מפרסמים מבלבלים בין אהדתם האישית לבין הציבור הרחב, שאינו רואה בפרס אישיות ראויה לתפקיד הרם.

אחרי פסטיבל התשעים צפויים לעם היושב בציון פסטיבלים נוספים הקשורים בשמו של האיש: פסטיבל העשרים ל"שלום" אוסלו, תרגיל ההונאה הקשור בשמם של שמעון פרס וחבר מרעיו, שהוביל כצפוי מראש למלחמת אוסלו הנוראה; ויום השנה ה-18 לרצח רבין, אירוע שהביא את פרס ללשכת ראש הממשלה, אירוע המשמש באופן מסורתי להסתה נגד למעלה ממחצית העם בגין פשעו של יחיד.

כמעט מדי יום אנו עדים למעשיו של האיש הבוחל בכללי הדמוקרטיה והמשטר התקין, המתנהג כאילו הבוחרים לא אמרו את דברם, המתנהל כאילו אין ראש ממשלה נבחר בישראל, וכאילו הציבור מעוניין במדיניות השגויה, שדרדרה את ישראל למצבה החמור, שבו היא מדקלמת שוב ושוב את מצעד האיוולת של "פתרון" שתי המדינות, בשעה ש"פתרון" זה מוכיח יום אחר יום את חוסר ישימותו.

הציבור יודע את מה שפרס - פרסום - פרסומת ומה שעדר התקשורת מסרבים להפנים: אי-אפשר לרצות גם שלום וגם מדינה פלשתינית ממערב לירדן. שני אלה הם דבר והיפוכו. "שלום" כזה, המבוסס על איסור גזעני על יהודים לגור בלב ארצם, הוא שלום חזירי.