הפואמה "מֵתֵי מִדְבָּר" דומעת

בשקט הרחק מעיני הציבור במדבר לוהט בתחומה של מדינת ישראל חיים מאחורי גדרי תיל במכלאות בני אדם, שחברת הכנסת מירי רגב כינתה אותם סרטן.

מי שהחליט שאנחנו המתיימרים להיות "מַמְלֶכֶת כֹּהָנֵים וְגוֹי קָדוֹשׁ" יש לנו רק פתרון אחד והוא לכלוא במכלאות במדבר בנגב פליטי רעב וחרב, המתדפקים על דלתותינו - לא קרא, ואם קרא הוא לא ספג את זעקת הפואמה "מֵתֵי מִדְבָּר", אותה הרעיד בלבבות המשורר ח. נ. ביאליק .

מי שהחליט שמזי הרעב והחרב מאפריקה שגנבו גבולות ובאו אלינו יש לכלוא אותם במכלאה במדבר - זרק לאשפתות באבחת החלטה שרירותית את הלקח המר מימים ושנים שלאחר כתיבת "מתי מדבר". זרק את לקחו של עם פליטי חרב ושואה שנמלט מבית המשוגעים של אירופה, וחיפש לשווא מקלט מהאימה. אלו היו הורינו וסבינו, שנתקלו אך ורק בשערים נעולים.

פליטי מדבר ובעיקר פליטות מדבר "עָרִיץ אָיוֹם מְאֹד ... אַכְזָר וְנוֹרָא מְאֹד" נכלאים באלו הימים על ידינו, בני עם, שחש על בשרו מה טמנה בחובה אימת מדבר קרח וכפור "עָרִיץ אָיוֹם מְאֹד ... אַכְזָר וְנוֹרָא מְאֹד ."

מצער, שמול אימה, הפוקדת פליטי שואה בפתח ביתנו, נחלץ רק קומץ של אנשים המבקשים לסייע. מי שמציל את כבודנו כעם, הם מתנדבי "מוקד סיוע לעובדים זרים".

מול מסע אימתני כלפי אותם פליטים ופליטות נשלחים לעברם קמצוצי קרני אור של אנשי "מוקד לעובדים זרים". העדויות, שנאספו על ידם, חייבות להזעיק ולהרעיד כל אדם, ולא להתפתות לפתרון הקל ביותר לאוסרם על מנעול ובריח של גדרות תיל בנגב .

אני מבקש לשתף את הקוראים בתמצית עדות, שאספו אנשי "מוקד לסיוע לעובדים זרים". בעדות מגוללת נערה בת 19 שבמרץ 2010 יצאה מארתריאה לסודן. שילמה למבריחים 2,500 דולר. בהגיעה לגבול סיני נמכרה למבריח, שדרש ממנה עוד סכום כסף, שלא היה בידיה. אנס אותה ושיתף באונס שני מבריחים נוספים, שבעקבותיו היא נכנסה להריון. חודשים הייתה קשורה בשרשראות לאישה נוספת. לאחר שאביה העביר סכום נוסף היא שוחררה. מותשת פיזית ונפשית בהריון בחודש השביעי הגיעה לישראל.

מי שמוכן לסעוד את האומללות של אישה בג'ונגל החיים, שהגיעה אל פתחנו, זו רק קרן האור של "מוקד לעובדים זרים". מי שעשוי לסעוד אותה מבחינה בריאותית, כאישה שנקלעה להריון בלתי רצוי, זה רק "ארגון רופאים ללא גבולות".

לעבר ארגונים אלו הפגין בריונות חבר הכנסת דודו רותם, ראש ועדת החוקה בכנסת ה-18. לאחר שנכשל בניסיונותיו למנוע סיוע כספי לארגוני זכויות אדם, מנסה בימים אלו לחדש את המסע הבריוני חברת כנסת חדשה, אילת שקד, שנושאת לשווא את ההילה של בית יהודי.

אילת שקד כדוגמת דודו רותם רואה בארגונים אלו אויבי עם ישראל, לכן היא דורשת בחקיקה למנוע סיוע כספי, שיאפשר במשורה לאותם מתנדבים לבצע פעולה אנושית. (אגב , אני כבר ממתין לתלונה של הבריון דוד רותם, יו"ר ועדת חוק ומשפט מימי הכנסת ה-18, על הוצאת דיבה ולשון הרע. הוא לא חייב להבהיר שנגרם לו נזק כשאני מגנה אותו בכל לשון של גינוי).

דווקא אנשים, הנושאים בגרון ניחר דבקות במסורת היהודית, כמו דוד רותם ואילת שקד, מפגינים בריונות ובוטות מילולית כלפי מי שחשוב לו לסייע לצעירה נוספת כמו א.א.ס. מארתריאה.

א.א.ס. בת 21 הייתה קשורה בשרשראות עם עוד 15 אנשים במשך שבעה חודשים ולעת ערב שוחררה רק כדי להיאנס. באמצעות קשר טלפוני של המבריחים הגיעו לדודה בסעודיה, שהעביר סכום כסף נוסף לבדואים בסיני והיא שוחררה. ב-6.12.2010 הגיעה לישראל ועל גופה סימני עינויים וצלקות של מלקות במקל פלסטיק שבקצהו ברזל חם.

למצוקות הגוף והנפש של שתי עדויות אלו ורבות נוספות החליטה מדינת היהודים, שיש לה רק פתרון אחד ודרך אחת, אותה מנווטת אטימות לב, החוסמת גם כל דרך לדיון ציבורי כיצד להתמודד עם התופעה. הדרך היחידה שנראית לשררת השלטון מכלאות והכנה לגירוש.

הדיון הציבורי חייב לחלץ אותנו בדחיפות מהשרטון של עיוות דמותנו המוסרית, שנוצר על-ידי בריונות מילולית דמגוגית, לה שותפים אלו שהחוק הופקד בידיהם.

עָבְרָה סַף לֹא לָהּ

(מוקדש לפליטות האימה השוהות
איתנו ואנחנו אטומים למצוקתן)

עָבְרָה סַף לֹא לָהּ
עָזְבָה מֵאֲחוֹרֶיהָ חֹשֶׁך קָרוּעַ
לֵילוֹת אֵשׁ וּבִעוּתֵי אֱלוֹהִים כָּפוּת,
בְּחוֹלוֹת סִינַי בֵּתְּרוּ אֶת גּוּפָהּ
וְאָנְסוּ אֶת שְׁאֵרִיּוֹת בְּתָרָיו.

עָבְרָה סַף לֹא לָהּ
אִתָּהּ עָמְדָה דְּמָמָה נוֹקֶבֶת
גּוּפָהּ מֻרְכָּן לְעֵיפָה
מֻטָּל בְּאֹהֶל מֻגָּף גִּדְרֵי תַּיִל
בַּמִּדְבָּר, בְּאָרֶץ חֵרוּתִי.

מִמִּדְבַּר סִינַי
מִדְבָּר עָרִיץ אַכְזָר וְנוֹרָא
עָבְרָה סַף לֹא לָהּ
וְאִתָּהּ נִכְלָאִים מֵתֵי מִדְבָּר חַיִּים-מֵתִים
בַּמִּדְבָּר בְּמַמְלֶכֶת כֹּהָנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ.