מועצת יש"ע - ברית בריונים

הגיע הזמן לומר בגלוי: ראשי המתנחלים מבססים את האסטרטגיה למאבק בהינתקות על בריונות ושקרים. המרמה והאלימות היו תמיד המסד למפעל ההתנחלויות. המתנחלים הבינו עתה שמרבית הציבור תומכת בהינתקות. כאשר התברר ששרון מצליח להקים גם ממשלה שתישם את ההינתקות, אחזה במתנחלים, כנראה, פאניקה. וכך, הוחלפו בן יום המיצגים המתקתקים של ה"שרשרת האנושית" והסיסמה "יש לנו אהבה והיא תנצח" - במסורת הוותיקה של הפרות חוק.

המתנחלים מקווים שזיכרונו של הציבור קצר, וכי השקרים הגדולים ביותר, אם יחזרו עליהם פעמים רבות - יתקבלו כאמת.
אז נזכיר: ההתנחלויות נולדו בחטא, בשקר ובאינוס, וכך גם התפתחו. עלעול בעיתוני התקופה יכול לסייע.

מקימי עופרה, למשל, קראו לה בשנים הראשונות "מחנה עבודה". המייסדים רימו, ביודעם שרוב הציבור מתנגד להתנחלות בשטחים. לבית-אל קראו "מחנה ארכיאולוגי" - מסיבה דומה. ההתנחלויות בקרית-ארבע ובחברון הוקמו ברמייה - הרב לווינגר וחבריו הבטיחו למנהל מלון "פארק" בחברון שהם באים רק לחגוג "ליל סדר". אלא שלמחרת סרבו לצאת... הממשלה ביקשה שיתפנו - אך איומי המתנחלים והחשש מאלימות הביאו ל"פשרה" - הקמת קריית-ארבע.

נשות המתנחלים התבצרו, שוב בכוח ובהפרת חוק, ב"בית הדסה" בלב חברון. ה"פשרה" - התנחלות בחברון. מתנחלים פלשו לסבסטיה. הממשלה התנגדה. ה"פשרה": קדומים. מתנחלים פלשו לקרקע ערבית פרטית של כפריי רוג'ייב והקימו את אלון-מורה. בבג"צ שיקרו וטענו שמיקומם הכרחי לביטחון. תצהיר של הרמטכ"ל בדימוס חיים בר-לב הפריך את הטענה, בג"צ דחה את השקר והורה לפנות את ההתנחלות. ה"פשרה" - אלון-מורה זזה לגבעה סמוכה.

אפשר, כמובן, לטעון נגד ממשלות ישראל שנכנעו לבריונים. אך אין בכך כדי להפחית ולו במשהו מעוולות המתנחלים. וכדי להוסיף חטא על פשע - גיבשו את הטענה המתחסדת ש"נשלחנו בידי הממשלה", כמו הזיוף של "ההתנחלויות ממשיכות את הציונות של חניתה ונגבה".

ואם אין די בשקרים, אימצו המתנחלים נוהגי בריונות - נגד שכנים ערבים שאת אדמותיהם תפסו, נגד מפגינים מ"מחנה השלום", נגד שוטרים המנסים לרסנם, נגד חיילים הנשלחים לפנותם. וכבר בשנות השמונים התריעה המשנה לפרקליטת המדינה עו"ד יהודית קרפ על גודש הפרות החוק של המתנחלים. והשיאים, כמובן: רוצחי "המחתרת היהודית" של שנות השמונים, הרוצח ברוך גולדשטיין ממערת המכפלה, הרוצחים יונה אברושמי ויגאל עמיר (שניהם התגבשו אידיאולוגית בהתנחלויות), בריוני "נוער הגבעות", מתנקשי "המחתרת היהודית" של שנות האלפיים. והכל - במימון נדיב של המדינה, 80 מיליארד ש"ח (!) שלא ניתנו לעיירות הפיתוח, לחינוך, לבריאות ולרווחה.

במאבק נגד ההינתקות מטפסים המתנחלים לשיאים חדשים של ציניות, מרמה ובריונות. הם, שנישלו רבבות פלשתינים מאדמותיהם ומבתיהם - זועקים עתה נגד פינוי מתנחלים מנחלתם. הם, שהטיפו לטרנספר של הפלשתינים למדינות ערב - מייללים עכשיו שהחזרת אזרחים למדינתם היא טרנספר. הם, שמפרים במשך 30 שנה כל נורמה דמוקרטית, לרוב בציווי רבני - זועקים עתה שהפינוי אינו דמוקרטי. הם, שהתריסו בהפרות חוק ומאיימים בהפרות המוניות - מלהגים עכשיו שעל חוק הפינוי "מתנוסס דגל שחור של אי חוקיות". הם, שהתפארו בקפה שהם מביאים לשומרים עליהם, חיילי צה"ל - תוקפים קציני צה"ל הגרים בהתנחלויות, ומסיתים חיילים להתחייב לסרבנות.

ומי מובילים את הבריונות? - "כלי הקודש" של ההתנחלויות, ראשי מועצות ורבנים, שמתפרנסים כבר 30 שנה - מכספי המסים של כל אזרחי המדינה!

ונסיים באזהרה: אנו עדים עתה לאופנה מסוכנת של "הבנה ללבם" של המתנחלים. הבנה כזו תעודדם בתכנוני המרי והבריונות. כל קצין משטרה יודע שמול סחטנים - כל גילוי של חולשה גורם להעלאת חוצפת הסחטן. כל מי שחפץ במיזעור הנזקים של המתנחלים בפינוי - חייב להבהיר כבר עתה, באומר ובמעשה, שכל הפרת חוק - תיענש, ובחומרה. שלא כפי שקרה עד כה.