כשלון קמפ-דייוויד - קבלו תזכורת

ההצעה שהניח אהוד ברק על שולחנו של יאסר ערפאת, בקמפ-דייוויד (יולי 2000), הייתה חריגה בנדיבותה, בעיקר בזכות העובדה שהכילה חבילת נדרים שהופרה. ערפאת דחה את ההצעה, והאינתיפאדה השנייה יצאה לדרך. המסקנה מעיקה: כשהפלשתינים לא רוצים, זה לא משנה כמה רחוק הולכים היהודים.

על-פי הסכמי אוסלו - כל מחלוקת בין הצדדים תיפתר על שולחן הדיונים. לא עוד אלימות. לפלשתינים אין בעיה להתחייב. ברגע שהאינטרס מצווה הפרה - הם מבצעים פיגוע וצועקים: אתם התחלתם. בספטמבר 2000 הם הדביקו את האינתיפאדה השנייה לעלייתו של אריאל שרון להר-הבית.

גל הפיגועים הוכיח לציבור, שמשווקי אוסלו מכרו אשליות. התוצאה: מכה בקלפי! ב-1996, הטרוריסטים (להלן הפרטנרים) זרקו את חתן פרס נובל לשלום שמעון פרס מהשלטון והעלו את בנימין נתניהו, וב-2001 עשו את אותו דבר לאהוד ברק והעלו את אריאל שרון. למרות שזה קרה פעמיים - השמאל לא למד ולא הפנים שהפלשתינים פשוט לא רוצים.

הלכתי לארכיון...

לפניכם חמישה סרטונים:

בסרטון הראשון - ראש הממשלה ברק מודיע על כישלון הפסגה בקמפ-דייוויד, תוך הדגשה שקרעה את הפלשתינים מצחוק: "מה שהוצע", אמר ברק, "לא ישמש כנקודת התחלה במו"מ הבא".

בסרטון השני - הנוצרים של מזרח ירושלים שמעו שברק התכוון להעביר אותם לשלטון פלשתיני, והסיוטים שלהם חזרו. מי שרוצה - שיסיק את המסקנה הנכונה.

בסרטון השלישי - מלכת הרופסים, השרה יולי תמיר, מאשימה את הפלשתינים בכשלון פסגת קמפ-דייוויד. ועל זה צריך להגיד: אם בפרחים נפלה שלהבת, מה יגידו דרדרי הקיר?

בסרטון הרביעי - הרופס עמוס עוז קובע ש- תקשיבו טוב...

בסרטון החמישי - ירון לונדון מאשים: "ישראל הלכה עד קצה גבול הוויתורים".

שופופו...