עולם מושחת או שוחטים?

עודף התגליות לאחרונה של סטיות מן הטוב והישר מביכים. האמנם רבו מעשי החטא או שמא גדל מספר האנשים שמבחינים בזה?

האם אומנם הופכים אנו לעם של צדיקים המקפידים כחוט השערה או שמא אנו רואים דברים שלא ראינו קודם?

לאור השחיתויות הגדולות שאנו שומעים עליהם מידי פעם, אני תוהה: האם זה אומר שמעתה יהיה הכל ישר, טוב וצודק יותר? איש לא יגנוב, איש לא יקח שוחד, איש לא ימעל, איש לא ינאף. לא כשהוא בדרך לתפקיד ציבורי?

כי נראה שמשהו קורה פה לפי התנהלות הבחירות לרבנות הראשית בהם נמצא פגם כמעט בכל אחד. ובעצם – זה לא שנמצא פגם אמיתי, אלא כיוונו למקום שיוכל להיראות כאילו פגום. וגם עתה, בבחירות לנגיד הבנק הצלחתנו למנוע משני מועמדים לפרוש בטרם ההכתרה בגלל חטאים קטנים.

האמנם נעשינו כה רגישים לטוב ולצודק או שמא נעשינו כה רשעים שאנו מחפשים לשפד כל מי שנצא בקו המירוץ למקום טוב כלשהו?

או שאולי עידן התקשורת הכללית הזאת, הזמינה כיום לכל דיכפין, מאפשרת לגלות הכל ולחשוף מה שקודם נותב או הוסתר ע"י תקשורת מקצועית?

והגרוע מכל - האם עידן התקשורת והזמינות מאפשרת בקלות הכפשות בדויות או מיותרות?

הייתי רוצה להאמין שהכל נעשה בתום לב ואין לנו משקיפי צדק ויושר המחפשים להפיל חללים על-רקע בחירות לתפקיד ציבורי.

כי אין ספק שהקלות הבלתי נסבלת של הכפשת אישים בכל צורות המדיה הזמינות לכל אחד, מסוכנת לכל תהליך של בחירות.
כמה קל להכפיש.

כמה קשה לטהר.

ומצד שני - אולי הקלות הרצוייה והנסבלת של גילוי פגמים תשאיר לנו מועמדים טהורים ללא רבב?

אני מניחה שמעתה, כל עוד לכל בית יש מקלדת יתנהלו כל הבחירות למיניהן על הדרך הזאת.

לתפקיד מסוים מוצע מועמד – ויום אחרי זה אנו נשמע על "חטא" כלשהו. ובבחירות הבאות לקראת רשויות הערים נמצא מועמדים צחים כשלג.
כי אנו נעשינו בררנים יותר.

המועמדים נעשו שקופים יותר.

ואנו מצפים מהם להוות דוגמה וסמל לשלימות. כי היום אנו רואים הכל ברור יותר. ואנו גם יכולים לומר מה דעתנו על מה שרואים. ואנו גם יכולים להמציא. ומילים שנאמרו הם כמעט מציאות. לכן, חשש קטן עולה בי למקרא כל ה"תגליות" האמנם כצעקתם?

אנו מחוייבים במשנה זהירות ובדיקה של הנאמר. כי אלף מתנגדים לא יוכלו לנקות הכפשה אחת.