סוריה איננה קוסובו

הצהרתו החד-משמעית של מזכיר המדינה האמריקני, ג'ון קרי, בדבר השימוש בנשק הכימי בסוריה וקריאתו לקואליציה עולמית שתביא לסוף מלחמת האזרחים ולטבח שמבצע הנשיא, בשאר-אל אסד, הנה בבחינת הדלקת גפרור בעוד האוויר מלא בהדי דלק.

לאחר שכבל עצמו הנשיא האמריקני, ברק אובמה, כשסימן קו אדום בכל הנוגע לשימוש בנשק כימי בסוריה, לממשל האמריקני לא נותרה ברירה, אלא לצאת ולהתערב בנעשה במלחמת האזרחים העקובה מדם. הפעם, העדויות מהימנות מדי והלחץ העולמי נותן את אותותיו. לנשיא האמריקני, אפוא, כבר לא נותר היכן להסתתר.

מדינות המערב - בריטניה וצרפת - ומדינת ישראל, קבעו באופן נחרץ כי על בסיס מידע מודיעיני, משטר אסד הוא האחראי הבלעדי לשימוש בנשק הכימי. למחרת הצטרף לקביעה זו גם סגן נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן ובכך הפך את ההשערה האמריקנית לפורמלית.
סביר להניח שהמידע המודיעיני המתאים עשה את דרכו לשולחנו של נשיא ארה"ב ועל כן הלה הורה להכין את "תיק ההאשמה" בכל הנוגע לאסד ולהביאו לציבור בימים הקרובים. במקרה כזה, פעולה צבאית בסוריה היא עניין של זמן והכנות בלבד. הפור כבר נפל והאמריקנים חצו את הרוביקון. אספקת נשק ועזרה לוגיסטית למורדים לא יספקו וארה"ב תצטרך לגבש קואליציה מתאימה, על-מנת לפעול צבאית.

ככל הנראה, הן בשל העובדה שהנשיא אובמה אינו מעוניין לשקוע בבוץ של המזרח התיכון (במיוחד לאחר שהורה לצמצם את כוחותיו באזור למינימום) והן בשל העובדה שנגרר לפעולה הזו בשל טעות של טירון, ניכר כי המערכה הצבאית תהא מערכה כירורגית, עם תקיפת יעדים מסוימים ומצומצמים, כגון: מתקני וסמלי המשטר, מתקנים צבאיים - כולל כני שיגור, מחסני אמל"ח, שיירות צבאיות, בסיסי צבא אסטרטגיים, ומתקנים אזרחיים - שדות תעופה, גשרים, נתיבי תחבורה מרכזיים.

אך דווקא הכרזה על מבצע צבאי בסוריה, עלולה לסכן את תדמיתה של ארה"ב בעולם ולהפחית מכוחו של האו"ם (שאותו היא יזמה והקימה), שגם כך סובל מחולשה ומחוסר פרקטיות תמידיים.
הסיבה היא, שפעולה כזו מנוגדת לחוק הבינלאומי, כל עוד לא התקבלה החלטה אופרטיבית במועצת הביטחון של האו"ם. ובשל העובדה שרוסיה וסין הן חברות קבועות במועצה ולהן זכות וטו, הסיכוי שהחלטה על מבצע צבאי בסוריה תתקבל, שואפת לאפס.

רוסיה הרי כבר חוותה את התרגיל הזה, בזמן מלחמת האזרחים בלוב, כשלא הטילה וטו על ההצעה לקבוע "אזור ללא טיסה" בשמי לוב. ארה"ב, צרפת ובריטניה, ניצלו את הפרצה הזו בכדי להאשים את לוב שהפרה את החלטת מועצת הביטחון והחלו במבצע צבאי להפלת משטרו של קדאפי (מבצע "שחר האודיסאה"). סביר להניח שהרוסים לא יחזרו על הטעות הזו.

חשש מכאוס רבתי

וכך, בהיעדר הסכמה וקונצנזוס בינלאומיים, המגובים בהחלטת מועצת הביטחון, תיאלץ ארה"ב להתבסס על "תקדים קוסובו". במלחמת האזרחים בקוסובו, לא קיבלו ארה"ב ומדינות המערב אישור להתערב צבאית בנעשה בבלקן וזאת גם כן בשל וטו רוסי.
באופן חריג ובניגוד לחוק הבינלאומי, החליטו בכל זאת ארה"ב ובנות בריתה לפתוח במבצע צבאי ("מבצע כח מאוחד") בקוסובו. הקואליציה הסבירה את פתיחת המערכה בהאשמת המשטר היוגוסלבי בפשעים נגד האנושות ובטיהור אתני.

אלא שגם אם הממשל בוושינגטון ייפסע בדרך זו לא חוקית זו, סביר להניח שהפעם התגובה הרוסית - שהסתפקה בזמן המערכה בקוסובו בסיוע לוגיסטי וצבאי לממשל היוגוסלבי - תהא חזקה ומשמעותית יותר.

סוריה איננה קוסובו. בסוריה מקבלים הרוסים נוכחות צבאית מתמדת (לצד יחסי קרבה עם אירן), כך שנוצר איזון ביחסי הכוחות עם האמריקנים, שלהם נוכחות בערב הסעודית, ישראל, ירדן ומצרים.
בנוסף, הרוסים זוכים להיאחזות ימית בעזרת שני נמלים העומדים לרשותם בחופי הים-התיכון (טרטוס ולטקיה). מדובר בנכס אסטרטגי עליון של רוסיה, שכן זו הנוכחות הימית היחידה של הצי הרוסי באיזור.

בשל העובדות האלו ובשל ההצהרות הלוחמניות המגיעות ממוסקבה, טהרן ומדמשק עצמה, ניכר כי המערכה הצבאית בסוריה - אם וכשר תצא לדרך - צפויה להיות מסועפת ומורכבת במיוחד ועלולה, בקונסטלציה מסוימת, לגרור את כל האזור לכאוס רבתי ולמלחמה אחת גדולה. התוצאה צפויה לפגוע תדמיתית בארה"ב בכלל ובנשיא האמריקני בפרט ולייתר את פרס נובל השלום שקיבל עם תחילת כהונתו. פעולה זו גם תעלה את השאלה בדבר הצורך של העולם במוסד האומות המאוחדת, האמור לתפקד כ "שוטר של העולם", שכן שוב נחצה קו אדום ומעצמות מתעלמות לחלוטין מהחוק הבינלאומי וגבולותיו.

סביר, אפוא, להניח שאם אובמה היה יכול להחזיר את הזמן לאחור, הוא היה עושה זאת בחפץ לב, מצנזר את צמד המילים, "קו אדום", בהתייחסותו לסוריה ומונע מעצמו את המבוכה העתידית. אלא שכרגע, במצב הנתון, נראה כי לממשל בוושינגטון אין דרך להתחמק מהמלכודת שטמן לעצמו ולהתערב בנעשה בסוריה - גם אם הדבר יתבצע תוך פגיעה בחוק הבינלאומי, החלשת מעמד האו"ם וסיכון המדינות הידידותיות לארה"ב במזרח התיכון.

ואולם, עושה רושם כי ארה"ב בכל זאת מנסה לרבע את המעגל. דובר הבית הלבן, ג׳יי קרני, שלח מסר מרגיע לאסד, באומרו כי ״לארה״ב אין כוונה לשנות את המשטר בסוריה בכח הזרוע״.
ייתכן כי ארה״ב מנסה לצנן את הרוחות ולהוריד את הנשיא הסורי מהעץ הגבוה שעליו טיפס, לאחר שבכירים במפלגת הבעת׳ הצהירו כי כל פעולה צבאית בסוריה, תתקבל בתגובה חריפה לצד הישראלי. לאמריקנים, כאמור, אין שום כוונה לגרור את האזור לעימות נרחב וכן עולה החשש שאסד, כשגבו לקיר, יפעל באופן לא רציונלי.

אך זריקת ההרגעה הזו מכוונת בראש ובראשונה למוסקבה, שם המתיחות נמצאת בשיא. סביר כי אם האמריקנים יודיעו מראש שהתגובה הצפויה תהא כירורגית ותתמקד במתקנים צבאיים ובכני שיגור, יירגעו הרוחות ורוסיה תוכל לערוב להישרדותו של משטר אסד, לפחות עד אשר יחלו השיחות הדיפלומטיות לגבי הפתרון הפוליטי האפשרי.