חוסר מקצועיות בתי משפט למשפחה

ניסיונה המביש, בכל הכבוד הראוי, של הנהלת בתי-המשפט, לפעול נגד אתרי אינטרנט, בהם תוקפים מדתיינים בבתי-משפט למשפחה, שופטים ושופטות, שדנו בענייני משפחה שלהם, בעיקר בענייני משמורת ומותחים עליהם ביקורת חריפה, הינו - כפי שכתבתי ברשימתי הקודמת - עימות בלתי נכון ובלתי ראוי עם תסמיני המחלה ולא עם המחלה עצמה.

במקום שתבדוק הנהלת בתי-המשפט, מדוע הורים רבים מאוכזבים כל כך מהתוצאה המשפטית של פסיקות השופטים או השופטות, בתיקי משמורת ובשל כך, מותחים הם ביקורת חריפה על החלטות השופטים בבתי-משפט למשפחה בבלוגים שונים, מנסה הנהלת בתי-המשפט לסתום את פיות המוחים ואפילו במחיר פגיעה בזכות הביטוי שבית משפט העליון הכיר בה, כזכות יסוד מן המעלה הראשונה.

בידיעה שפורסמה אתמול בעיתון הארץ, בידי הכתבת, רויטל חובל, נכתב, כי בולטים השמות של שני שופטים מבית משפט לענייני משפחה, ברמת-גן ושופטת של בית משפט לענייני משפחה, בחיפה. אחת מהשופטות שנמתחת עליה ביקורת מבית משפט לענייני משפחה, הינה סגנית הנשיאה של בית משפט זה, הפורשת - בטרם עת - מתפקידה זה, בתחילת חודש אוקטובר הקרוב. השופט השני שנמתחת עליו ביקורת, מאותו בית משפט לענייני משפחה, הינו השופט המועמד להחליפה, כסגן נשיא לענייני משפחה, ברמת-גן, החל מתחילת חודש אוקטובר הקרוב.

נדרשתי כבר, יום אתמול - ברשימתי הקודמת - לעובדה כי בשל החיסיון הגורף המוטל על פסקי-הדין של שופטי ושופטות בתי-המשפט למשפחה, אין למי שנפגעו מהחלטותיהם כל ברירה שהיא, אלא לחפש דרך ומוצא למתוח ביקורת לגיטימית על פסקי הדין וההחלטות שלהם, כאשר הדרך והמוצא לכך הינה, אך ורק אתרי האינטרנט והבלוגים השונים שנפתחים, לצורך מתיחת ביקורת על שופטי ושופטות בתי-המשפט למשפחה. ציינתי עוד כי הזכות הגורפת שניתנה לבית משפט לענייני משפחה, בחוק בית משפט למשפחה, לפסוק בדרך הנראית להם, הטובה ביותר לעשיית משפט צדק, גם היא אינה פועלת לזכותם של בתי-משפט למשפחה אלה, כאשר מי שמרגישים שלא נעשה להם צדק, בגלל סמכויות נרחבות אלה של בתי-המשפט למשפחה, נאלצים למתוח עליהם ביקורת, באתרי אינטרנט ובבלוגים מיוחדים, הנפתחים לצורך כך.

הפעם, ברצוני להידרש לעניין נוסף, הקשור בהתנהלותם השוטפת בבתי-משפט לענייני משפחה והוא הסעיף הגורף והסוחף, הכלול בחוק בית משפט למשפחה, לפיו: "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו או עזבונו שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהיה", תתברר בבית משפט למשפחה.

המונח "בן משפחה" הינו מונח רחב ביותר, כהגדרתו בחוק בית משפט למשפחה והוא כולל את בן זוגו של המתדיין, לרבות הידועה בציבור כאשתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג; ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו; הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; נכדו; הורה הוריו; אחיו ואחיותיו שלו או של בן זוגו והורה מוגדר גם ככולל הורה מאמץ או אפוטרופוס.

ההגדרה רחבה של המונח "בן משפחה", כמו-גם העובדה שנמסרה סמכות שיפוט לבית משפט לענייני משפחה, בכל תובענה אזרחית שבן אדם או עזבונו לבין בן משפחתו או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה של תובענה אזרחית זו, אשר יהא, כמו-גם יהא שוויה של תובענה זו אשר יהא, מקנה סמכות שיפוט עצומה ורחבה לבית משפט לענייני משפחה, גם בעניינים המסורים, מלכתחילה, לסמכותו העניינית של בית המשפט המחוזי.

קחו לדוגמה את הסכסוך העסקי המתברר עתה, באולמו של שופט בית משפט המחוזי, בתל אביב-יפו, השופט, איתן אורנשטיין, בעניינה של חברת איי.די.בי. אין כל ספק, כי סמכות השיפוט העניינית, בתביעה שכזו, הן מפאת סכומה שהינו מיליוני שקלים והן מפאת מהותה, שעניינה פירוק, מסורה לסמכותו של בית המשפט המחוזי, כאשר השאלה היחידה שיש לברר, במצב דברים זה, הינה שאלת הסמכות העניינית, בהתאם למקום ניהול עסקי החברה, המצויים בתחום סמכותו העניינית של בית משפט מחוזי זה או אחר.

אם נשנה את מצב הדברים ונהפוך, לצורך הדוגמה את הסכסוך בחברה משפחתית, דוגמת חברת איי.די.בי, אולם שעה שפני הדברים עוסקים בחברה פרטית ומשפחתית, כמו למשל סכסוך בין בני משפחה המחזיקים במניות חברת "שטראוס" או במניות חברת "אוסם", כשאין לסכסוך עסקי זה כל קשר לציבור הרחב, בהיות החברות הנ"ל, חברות ציבוריות, אלא כשמדובר בסכסוך עסקי משפחתי בין בעלי מניות, בני משפחה, בינם לבין עצמם, הרי הדיון יתברר, לפי חוק בית משפט למשפחה, בבית המשפט למשפחה, בעל הסמכות העניינית, שבאזור שיפוטו מתנהלת אותה חברה משפחתית ולכן מסור הדיון בענייניה, לתחום סמכותו העניינית.

חוק בית משפט לענייני משפחה קובע, לעניין כשירותם של מי המבקשים להתמנות לשופטי או לשופטות בתי-משפט למשפחה, ברחבי הארץ, כי: "כשיר להתמנות לשופט בית משפט לענייני משפחה מי שהינו בעל ידע וניסיון מקצועי בתחום זה".

כשהוצאה הצעת החוק לתיקון דיני המשפחה (ריכוז סמכויות השיפוט), התשנ"ה-1994, מטעם הממשלה, נכתב בהצעת החוק, כי יסודה בהמלצת הוועדה לבחינת יישום דיני המשפחה, שבראשה עמד שופט בית משפט המחוזי, בתל אביב-יפו, אלישע שינבוים ז"ל, בעניין ריכוז סמכויות בתי-המשפט בענייני משפחה. בהצעת החוק, מצוטטים דברי הוועדה, לפיהם: "ריכוז סמכויות ייעל את המערכת, ימנע כפילויות בדיון ובהכרעות שיפוטיות, יאפשר פתרון שיטתי ומגובש יותר, יקצר את ההתדיינות וכפועל יוצא יביא לפתרונות טובים יותר".