כל מבקר ישראלי בקליפורניה נדהם מעוצמת הנציגות היהודית-ישראלית במדינה האמריקנית המהווה את הכלכלה השביעית בגודלה בעולם. ישנם כאלו, כמו שכני יוסי, אשר מבלים את חייהם בגעגועים לקליפורניה, הארץ המובטחת שבה שמש למכביר, משאבים ללא סוף, ועוצמה אדירה של יצירתיות. תן לו בית בסאן-חוזה והוא מאושר.
יש משאב אחד החסר מאוד בקליפורניה והוא אויר טוב לנשימה. בעמק הענק של קרית מלאכי (קרי, לוס אנג'לס) ישנם יותר בני אדם מאשר על שתי גדות הירדן, וכלי רכב עוד יותר מבני אדם. וכולם פולטים אל האויר את תוצרי החמצון של שומן דינוזאורים הקרוי בלעז נפט. כל העמק שרוי באופן קבוע תחת ענן זוועתי של תערובת של חלקיקי זיהום עם טיפות מים הקרוי ערפיח. בשל המבנה המיוחד של העמק אין לערפיח יציאה והוא הולך ומתעבה משנה לשנה ובשל כך יצאה מקליפורניה האגדית בשורת הדרישה לאויר נקי ומשמעותה
הביצועית כלי רכב עם פליטה מזערית של חלקיקי זיהום.
למשימה נרתמו חברות המכוניות, תחת השוט של איסור מכירת רכב בקליפורניה אם לא ימציאו לאזרחים חלופה ממונעת שאיננה מזהמת מכיוון שאין למנוע הבעירה הפנימית חלופה ראויה.
בשלב זה התברר, כי כדי לזהם פחות צריך לשרוף פחות, ובכך לצמצם את צריכת הנפט לסוגיו יש לשוק הנפט חוקים משלו. אפשר לדמות אותו לבריכה עצומת מימדים, אשר מתמלאת מצידה האחד, ומתרוקנת מצידה האחר. אבל מחיר הנפט איננו משתנה בהתאם לכמות המצויה בבריכה, אלא בהתאם לציפיות לחוסר או לעודף. לכן כאשר יש רושם כי הנה יווצר חסר כלשהו, אך יורד המפלס בסנטימטרים מעטים, מייד מזנק מחיר הנפט לגבהים. מאידך, כאשר יש גלישה ואפילו קלה אל מעבר לדפנות הבריכה, עלייה קלה בכושר הייצור או ירידה מזערית בקצב הצריכה, צונח המחיר כפצצת קסאם על שדרות. וזהו מקור כוחו של ארגון המדינות מפיקות הנפט אופק, היכולת לווסת את האספקה.
בימים אלו הגיעה לישראל באיחור אופייני תוצר הדרישה הקליפורנית, והיא הטויוטה פריוס. זו מכונית המשלבת הנעה חשמלית עם מנוע דלק חסכוני. וזוהי רק הסנונית הראשונה שכן כל התלכיד האמריקני-יפני נכנס למסלול הזה בכל הכוח והמרץ המניע את הציר קליפורניה-יפן. בתוך מספר שנים תציע התעשיה הזו עשרות דגמים של כלי רכב, מותגים ידועים ומוכרים ואמינים, שכולם מונעים באופן משולב וצורכים שליש ואף פחות מכמות הדלק הנצרכת עתה לשם תנועה.
צריך להיות בקליפורניה כדי להבין את משמעות השינוי. מיליוני כלי רכב עומדים בפקקים אינסופיים על הכבישים המהירים רבי המסלולים, ברמזורים ארוכים כאורך הגלות, וכולם עומדים ופולטים זיהום וחום לאויר המדברי של דרום קליפורניה. כל זה יעלם. ברמזור יעמדו כלי הרכב בשקט מוחלט, וכאשר יתחלף יזניק אותם המנוע החשמלי ללא צורך ביבבת מנוע ושריפה בלתי יעילה של דלק.
מדי פעם כאשר תרד הטעינה בסוללות יותנע המנוע הקטן ויסתובב בקצב קבוע במחזור היעיל ביותר האפשרי וימלא את החסר בסוללות.
וזו רק ההתחלה שכן בעתיד הקרוב ישודך גם מנוע הדיזל החסכוני למנוע המשולב עם חשמל, ובעתיד הרחוק יותר יופיע מיכל הגז הטבעי אשר יספק את הדלק לבעירת המנוע החסכוני ונקי עוד יותר.
יופי-חי, אז מה? יאמר הקורא בביטול. ההוצאות שלי על ביטוח ורישוי ותיקונים ותחזוקה עולות בהרבה על הוצאות הדלק. אמת. אבל לא כאן נעוץ העוקץ. המשמעות של מדינה בעולם החופשי, היא כולה כלכלית. מדוע לאיש לא איכפת כמה ילדים מתים בצ'אד כל יום וכל שבוע? מדוע בנגלה-דש לא מככבת בחדשות גם אם מתים שם אלפי אנשים בכל יום מזיהומי מעיים פשוטים?
מכיוון שאין לשתי המדינות הללו משמעות כלכלית. מאידך, מה
מקור הכוח של המדינות הערביות? מדוע אכפת למישהו מה קורה לערבים הפלשתינים? מסיבה אחת בלבד. נפט. העולם המערבי, אמריקה ואירופה ויפן וקוריאה מתרפסים לפני הערבים רק מכיוון שאדוני ערב יושבים על מאגרי הנפט הגדולים והעשירים בעולם. ומשום כך יש להם את הממון הדרוש לשלם לשלוחיהם, מן השהידים ועד למדרשות ועד לקתדראות של האוניברסיטאות היוקרתיות ביותר כדי להתקיף ולהכפיש ולזנב ביהודים שבהם הם רואים את אויביהם המרים ביותר, ולא בכדי.
מאידך, אם צריכת הנפט תרד באופן משמעותי, בעשרים, שלושים, חמישים אחוזים, הרי שכל בניין הכח הזה יתפוגג כעשן הנרגילה. ללא נפט, וללא הכסף שהנפט מייצר, תתמתן השפעת ערב הסעודית וארצות המפרץ ואיראן וסודן ותהיה לאפס. כבר עתה ברור כי התוצר הלאומי של מדינת ישראל עולה על כל ארצות ערב ביחד, לולא הנפט. כאשר יאבד הנפט את ערכו, כאשר כושר הייצור של הנפט יעלה ויגדיש ויגלוש הרחק מעבר לקצב הצריכה שלו יהפוך העולם הערבי ובעקבותיו הבעיה הפלשתינית לבלתי רלבנטית.
לעומתם מדינת ישראל על שלל כוכבי ההי-טק, תעשיית האלקטרוניקה והמתכת הפלסטיקה והניהול והחקלאות המתוחכמת, אלו יהיו יותר ויותר רלבנטיים. הציר הרצליה-סאן חוזה יהיה משמעותי הרבה יותר מאשר ציר ריאד-וושינגטון.
ומחיר הנפט ונחשול הצונאמי של הפטרו-יורו-דולרים הזורם לכיסיהם של נסיכי הנפט יתפוגג. כבר היום הרוב המכריע של ייצור החשמל בארה"ב איננו תלוי בנפט. הצרכן הגדול ביותר לנפט הוא התחבורה, דהיינו מנועי הבעירה הפנימית. כאשר כל אותם מאות מיליוני מנועים ישרפו שליש מן הדלק שהם שורפים היום תישאר תעשיית הנפט עם עודף ייצור ענקי, והמחיר יצלול. וכאן נכנסת קליפורניה. בעבר, כאשר צלל המחיר, ניטל המניע מתעשיית
הרכב לפתח פתרונות עתירי ידע ומעוטי דלק. עתה, גם כאשר יצלול המחיר, לא תרשה קליפורניה לתעשיית הרכב לחזור לאחור למנועים הגדולים והבזבזניים. לא בשל המחיר, אלא בשל הזיהום. וכך גם שיקגו ומילווקי, ניו-יורק והיוסטון, בולטימור, לונדון ופריס, בנגקוק וג'קרטה ומלבורן.
כאשר יתחילו האנשים לנשום שוב אויר נקי, שוב לא תהיה חזרה
לאחור אל הזיהום הנורא של שריפת הדינוזאורים, גם הערבים מבינים זאת. לכן גם הם לוחצים על שלוחיהם בפנטגון ובמשרד החוץ, על יוסי ביילין ועמי איילון, להוציא את המירב עתה, לפני
שיקרה הנורא מכל, איבוד הרלבנטיות. לכן שומה על מדינת ישראל
להישאר אופטימית, לדעת כי יש לנו ידידים בקליפורניה וגם בשינג'וקו אשר עושים עבורנו את העבודה ועתידים להוריד את הבעיה הפלשתינית מסדר היום העולמי.
על מדינת ישראל להכיר בכוחה האמיתי, כח המוח היהודי, ולעמוד איתן מול כל הנסיונות לנשל אותה מאדמתה כי עוד מעט קט, והמשיח מגיע מקליפורניה.
מעין שקיעה לתוך אפתיה
