אפליה חמורה בין יהודים לערבים

לאורך שנות שלטונו היו לחוסני מובארכּ רק שלושה תומכים אמיתיים: אשתו גיהאן ובניו גמאל ועלאא. כל שאר הדמויות שהקיפו אותו היו פוליטיקאים ומלחכי פנכה, שניצלו את קרבתם לנשיא לשם קבלת טובות הנאה, כל עוד היה יכול לתגמל אותם. ברגע שחשו בחולשתו, הם נטשו אותו לאנחות, לפיטורין ולכלוב הנאשמים. לעומתו, במוחמד מורסי תמכו ועדיין תומכים עשרות מיליונים המוכנים בכל רגע לצאת למאבק עד כלות, כדי להחזירו לשלטון. זה מסביר את ההבדל בין הקלות שבה סולק מובארכּ מהשלטון ובין הקשיים שבהם נתקל הצבא המצרי בנסיונותיו לייצב את המדינה מאז שסולק מורסי בתחילת יולי השנה.

יותר מאי פעם בעבר מצדיקות ההתרחשויות הדרמטיות בסוריה את הצורך בהמשך-ריבונותה של ישראל על רמת הגולן - זוהי מסקנתו הנחרצת של תא"ל (במיל.) אביגדור קהלני, מי שהיה גיבור החזית הצפונית במלחמת יום הכיפורים והאיש שחזה את מה שקרה ארבעה עשורים אחריה.

המזרח התיכון נתון בעיצומם של תהליכי עיצוב מחדש גיאופוליטיים. תהליכים אלה מתאפיינים בהחלשות מעמדו של המערב, התעוררות והתחזקות מעצמות אזוריות כאירן וטורקיה, תהפוכות במדינות רבות באזור מהן מרכזיות כמצרים, וכן לוב, טוניס, תימן וסוריה.

בשעת כתיבת המאמר, "המערכה" של העולם "הנאור" מול שליט סוריה נראית תקועה, בלשון המעטה: נשיא ארה"ב ממתין להכרעת הקונגרס; ראש ממשלת בריטניה כבר נכשל בקבלת תמיכה מהפרלמנט. כרגע אין גיבוי בינלאומי או פנימי לפעילות אמריקנית שתרתיע את אסד ושתוכיח שארה"ב היא עדיין מנהיגת העולם החופשי.

לא הכוח והעוצמה הפיזית יכריעו סופית את הסכסוך בין היהודים לערבים על ארץ ישראל. בטווח הארוך ינצח העם הנחוש יותר לזכות בארץ כולה, מהים עד לירדן.